נושא ירושות וצוואת לרוב גורם לנו לזוע בחוסר נוחות בכיסאנו וטומן בחובו אסוציאציות כמו סכסוכים בין אחים ושאלות על חלוקה הוגנת של ירושה. אכן, לא מעט אנשים שמחפשים מידע על הנושא כנראה נתקלו באחת הסוגיות המורכבות הקיימות בו. מהו צו ירושה? כיצד מגיעים למצב של ביטול צו ירושה? היכן זה מופיע בחוק? מה עלינו לדעת בהקשר הזה? ולמה בכלל אנחנו צריכים עורך דין המתמחה בנושא צו ירושה? כל הפרטים במאמר שלפניכם
מהו ביטול צו ירושה מבחינת החוק?
כמה מילים על ירושה בכלל לפני שמדברים על ביטול צו ירושה. ירושה היא למעשה חלוקת הרכוש של מנוח, לאחר שנפטר, לילדים ויורשיו. הירושה כוללת את הנכסים שלו, וברוב המקרים מדובר כמובן בסכומי כסף די גדולים, הכוללים אף נכסים כמו מקרקעין ודירות למשל. הכספים שהיו לפני כן בחזקת המנוח נקראים כעת "עיזבון". אם חלוקת העיזבון בין האחים לא מתקדמת בשלום, או שאחד מהאחים חושב שהוא צריך לקבל חלק גדול יותר ממה שקיבל, מתגלע סכסוך ירושה. אירוע לא נעים כלל. ביטול צו ירושה הינו הליך מסוים של התנגדות לצוואה שכבר ניתן עליה אישור מימוש. וזאת לפי סעיף 72 לחוק הירושה. חוק הירושה, אשר מסדיר את כלל ההליכים והדינים ביחס לירושות, מאפשר בעצם לבית המשפט, או לרשם לענייני ירושה במקרים מסוימים, הגופים שנתנו את צו הירושה, לתקן או לבטל לגמרי את הצו. בדרך כלל, זה יהיה בשל עובדות שלא היו בפני הרשם או בית המשפט כשנתן את צו הירושה. בנוסף, לפי סעיף 72, ניתן להגיש בקשה לביטול צו קיום הצוואה.
צרו איתנו קשר עוד היום לייעוץ בנושא ביטול צו ירושה ועוד.
באילו תנאים ניתן לדרוש זאת ומי רשאי לדרוש?
ביטול צו ירושה אינו עניין של מה בכל, שהרי הרשם, או בית המשפט כבר נתן צו, כנראה על בסיס עובדות קיימות ומוחשיות ועל בסיס החוק. בדרך כלל, הצורך בבקשה לביטול נדרש כאשר התגלתה צוואה בדיעבד של המנוח, שמורה לחלק את העיזבון בצורה אחרת ממה שמורה חוק הירושה, ושעל פיו פעלו. הבקשה תוגש לרשם לענייני ירושה, והיא צריכה לכלול את פרטי המבקש, את פרטי המשיבים וכל היורשים שעלולים להיפגע כתוצאה מקבלת הבקשה. כמו כן, הבקשה צריכה לכלול את הסעד המבוקש ואת הנימוקים לבקשה. אחד הדברים המשמעותיים שמבקש הבקשה נדרש להתייחס אליהם הוא השיהוי בהגשת הביטול. מה קרה שרק בשלב זה מגיש את בקשת ביטול צו הירושה?
אילו נימוקים יש לספק על מנת לבטל צו ירושה?
בית המשפט, יבחן את הנימוקים על פי הפסיקה. כפי שנקבע בפרשת לשינסקי, ע"א 516/80 לשינסקי נ' הנאמן על נכסי החייב מ. לשינסקי. באותו מקרה, בית המשפט בעצם קבע את המבחנים והתנאים העונים על השאלה מתי ייענה בית המשפט בחיוב לבקשה לביטול צו ירושה. בית המשפט יבחן מה הטענה בשלה מתבקש הביטול. הוא יבחן האם באמת הבקשה מחייבת תיקון או ביטול של הצו. בנוסף, כאמור, יתייחס בית המשפט בבדיקתו לשאלה מדוע רק לאחר מתן הצו הוגשה הבקשה, וכמה איחר המשיב. כלומר, האם הוא הגיש את הבקשה מיד לאחר מתן צו הירושה, או חיכה זמן רב לאחר מכן. כלומר, בית המשפט בודק, מתי היתה ההזדמנות הראשונה שהמבקש היה יכול לבקש לבטל, והאם השתהה לאחר מכן.
האם ניתן לדחות בקשת ביטול שכזאת ומתי יקרה?
התשובה היא כן, כמובן. בית המשפט יבדוק מה הנימוק לאיחור בהגשת הבקשה, מה סבירות אותו נימוק, והאם נגרם נזק ראייתי, שבשלב זה כבר לא מאפשר לבית המשפט לברר את העובדות ואת הסיפור האמיתי של אותו המקרה. בכל מקרה, אם מדובר בהסבר הגיוני לאיחור, גם אם מדובר באיחור רב, עדיין הבקשה תתקבל, כפי שנפסק בע"א 4440/81 טורנר נ' טורנר. בנוסף, אם הפגיעה הצפויה לכל אחד מהצדדים גדולה מדי, בית המשפט ישקול שוב את היענותו לבקשה. דבר נוסף שעלול לגרום לדחיית בקשת הביטול היא מידת הסתמכותם של היורשים על נכסי העיזבון שהועברו לידיהם, והפגיעה שמתרחשת בהם. בנוסף, יבדוק בית המשפט עד כמה משתנה מצבם של היורשים, ושלא משתנה לרעה לאחר הבקשה לביטול.
כיצד יש להגיש את בקשת הביטול?
את הבקשה יש להגיש לרשם לענייני ירושה. אך אם הרשם לענייני ירושה רואה שהבקשה מבוססת על עובדה או טענה שהמבקש היה כבר יכול להביא בפניו, ולא עשה זאת בהזדמנות סבירה ראשונה שהיתה לו, כפי שקובע סעיף 72 לחוק הירושה, הוא יעביר את הבקשה לבית המשפט לענייני משפחה. כמובן שבדיון עצמו, המבקש יצטרך להסביר את פשר השיהוי, כפי שכבר נאמר לעיל, ומדוע לא גילה את העובדות המפורטות בבקשה בהזדמנות הראשונה לרשם לענייני ירושה.
מהו ההליך המשפטי?
כאמור לעיל, לאחר העברת הדיון לבית משפט השלום, מדובר בהליך משפטי, תובענה לכל דבר ועניין. החלטת בית משפט לענייני משפחה מהווה פסק דין לכל דבר. בית המשפט בעצם קובע האם צו הירושה יתבטל או לא.
מיהו "מעוניין בדבר"?
הביטוי "מעוניין בדבר" מופיע בעצם בסעיף החוק המדבר על ביטול צו ירושה, סעיף 72(א) לחוק הירושה. מדובר בביטוי יחסית גמיש, שאינו מתייחס ליורש על פי דין או לזוכה מכוח צוואה. כלומר, כולל גם נושה של עזבון, ונושה של יורש של העיזבון. לשם השוואה, מדובר בביטוי רחב יותר מאשר "נוגע בדבר". בעצם, גם מישהו שנהנה באופן עקיף מהעיזבון, בעצם נחשב ב"מעוניין בדבר". מה שכן, יש להבדיל גם את ה"מעוניין בדבר" וגם את ה"נוגע בדבר", מכאלה שמצפים לזכות בעתיד. אם תתקבל גרסתו של ה"מעוניין בדבר" הוא ייהנה מיד מהעיזבון. בהקשר הזה אפשר לומר שהפסיקה תתעקש על קשר כלשהו של המבקש, ובמקרים מסוימים הבקשה יכולה להידחות בטענה שהמבקשים בעצם לא קנו לעצמם את הסמכות לבקש את ביטול הצוואה.
למה צריך עורך דין במצב כזה?
הליכי חוק הירושה, צוואות, וכלל ההליכים הנוגעים לנושאים אלה, הינם הליכים מאוד מורכבים. מלבד עומס הסעיפים הרלוונטיים, יש צורך גם להבין בפסיקה העדכנית, הנוגעת לשאלה הספציפית שאתם מחפשים. מומלץ לכם מאוד להתייעץ עם עורך דין ירושות וצוואות, כמו למשל משרד ד' מאוד ושות', עוד לפני שאתם מגישים את הבקשה. עורך הדין שלכם יעבור על הפרטים, יבחן את המצב העובדתי, את הנסיבות, ואת השאלה המשפטית שמתעוררת, וייתן לכם המלצה אם כדאי לכם בכלל לפנות לאפיק זה. אם אין לכם קייס בכלל, כדאי שתגלו את זה לפני הדיון בבית המשפט.
איך בוחרים את עורך הדין המתאים ביותר?
הדרך הטובה ביותר למצוא עורך דין בנושאים אלה היא להיעזר בבעלי ניסיון בתחום. אם זה משפחה או חברים, שעברו כבר אירוע כזה, ונתקלו בעורך דין שהם מכירים ויכולים להמליץ עליו. כמובן שניסיון הוא אחד הפרמטרים החשובים בבחירת עורך הדין המתאים, ויחד עם זאת, עליכם גם לברר את רמתו המקצועית של עורך הדין שאתו אתם עובדים, ואת אמינותו. עורך דין נגיש, ואמין, שאתם סומכים עליו, יעשה לכם את ההבדל בתיקים מעין אלה. לפרטים נוספים אתם כמובן מוזמנים להתייעץ עם הצוות המקצועי שלנו.
