סכסוכי ירושה בין אחים יכולים להיות טעונים ומורכבים רגשית, והם עשויים להתעורר עקב מחלוקות לגבי חלוקת העזבונות לאחר פטירת ההורים.
בעוד צוואה מסודרת יכולה למנוע סכסוכים, דיני הירושה בישראל באים לתת מענה גם במצבים שבהם לא הושארה צוואה, או כשיש חוסר וודאות לגבי הזכאים לירושה וחלוקת העזבונות.
סכסוכי ירושה בין אחים יכולים להיות ארוכים ומתישים, ובמצבים כאלו חשוב לפנות לעו"ד צוואות וירושות שיוכל לקצר עבורנו את התהליך ויאפשר לנו למצות את זכאותנו.
במאמר הבא תוכלו למצוא את כל המידע שחיפשתם לגבי חוק הירושה בישראל, וגם מידע על התיקון שבוצע בחוק עקב אירועי "חרבות ברזל".
מהו חוק הירושה?
חוק הירושה מיועד להסדיר את כל ענייני הרכוש של אדם ההולך לעולמו, וקובע שרכושו של אדם יעבור ליורשים שלו ע"פ חוק או באמצעות צוואה. החוק אושר בישראל ב-1 פברואר 1965 כתחליף ל"פקודת הירושה", ונכנס לתוקף תשעה חודשים לאחר מכן.
חוק הירושה בישראל הוא בין החוקים הדינמיים ביותר, והוא עובר תיקונים תכופים על מנת להתאים אותו למציאות הישראלית המשתנה.
משום שכך, חשוב לציין כי כל הכתוב במאמר זה עדכני ליום כתיבתו.
איך מתחלקת ירושה? מבנה חוק הירושה:
חוק הירושה בישראל כולל 8 פרקים שונים המחולקים לסעיפים, ואלו מעניקים מענה מקיף לאספקטים שונים בנוגע לטיפול בירושה של אדם לאחר פטירתו.
הפרק הראשון: כולל הוראות כלליות המגדירות את חוק מעבר הירושה הלאה, מציינות מי הם היורשים החוקיים, מתי היורשים פסולים מלקבל את הירושה, ונסיבות מיוחדות הקשורות למעבר הירושה.
הפרק השני: פרק המגדיר מי הם היורשים החוקיים ע"פ דין.
הפרק השלישי: מגדיר מי הם היורשים החוקיים ע"פ צוואה.
הפרק הרביעי: מדבר על מצב של זכות תשלומי מזונות מטעם הנפטר כלפי בן\בת זוג או קרובי משפחה אחרים.
הפרק החמישי: מדבר על אכיפת חוק הירושה באמצעות מי שמוסמך לכך, ומגדיר את תנאי ביצוע החוק, הראיות והמסמכים הדרושים לשם כך.
הפרק השישי: מדבר על ניהול וחלוקת העזבון במקרים שונים, ועל תחומי האחריות של מנהל העזבון שהוסמך לכך ע"פ חוקי המשפט.
הפרק השביעי: פרק זה מציין כי סמכויות בית המשפט בישראל תקפות בכל הקשור לירושה ועזבון, כל עוד מקום הימצאו של היורש, המוריש או הנכס הינו בישראל, ומדבר על כל ההסתייגויות שעשויות להתעורר בנושא זה.
הפרק השמיני: פרק המכיל הוראות שונות הקשורות לדיני הירושה, וכולל הסתייגויות, ביטולים ומקרים מיוחדים.
צרו עמנו קשר עוד היום ועשו את הצעד הראשון לקראת מה שמגיע לכם ע"פ חוק הירושה!
מהי מטרתו של חוק הירושה בישראל וכיצד הוא מיושם בפועל?
מטרתו של חוק הירושה בישראל היא לתת מענה מרוכז לכל הסוגיות הקשורות בירושה של אדם העובר לעולמו, כולל ענייני צוואות ועזבונות, ומקורו במשפט האיטלקי.
לפני חקיקת החוק בשנת 1965 התבסס המשפט הישראלי על דיני ירושה שנותרו בישראל עוד מתקופת השלטון העותמאני המנדט הבריטי.
דיני ירושה הם מורכבים מטבעם, ותיקונים לחוק הירושה בישראל מתבצעים כל העת כדי להתאים אותו למציאות המשתנה.
אופן יישום החוק: האופן שבו חוק הירושה מיושם בפועל הוא באמצעות תקנות הירושה, המגדירות כיצד יש לבצע את כל ההליכים הקשורים לחוק זה.
בסמכות שר המשפטים להתקין תקנות ירושה בכל נושא הקשור לחוק הירושה, למשל עריכת צוואה, הפקדת צוואה אצל רשם הירושה, מינוי מנהל עזבונות, הליך התנגדות לצוואה ועוד.
מכיוון שמדובר בתקנות דינמיות ומורכבות, חשוב להיעזר בעו"ד צוואות וירושות מוסמך שיוכל לעזור לכם לנווט בצורה הטובה ביותר ולמצות את זכויותיכם כדין.
תיקון החוק בעקבות אירועי ה-07.10.2023
האירועים הקשים של ה-7 באוקטובר 2023 הציבו רף חדש המאתגר את חוקי הירושה בישראל.
בחוקי הירושה המקוריים הוצב מנגנון מורכב לחלוקת העזבונות וקבלת צווי הירושה, והוחלט כי יש לבצע תיקון שיקל על קרוביהם של נרצחי ונופלי המלחמה (חרבות ברזל).
באירועי ה-7 באוקטובר היו מקרים שבהם נרצחו משפחות שלמות או כמה בני משפחה יחד, ולכן משרד המשפטים אישר תיקון שאמור להקל משמעותית על קרובי המשפחה הנותרים בענייני ירושה.
התיקון בחוק מדבר על מצב של "שניים שמתו כאחד", ומגדיר הקלות משמעותיות בקבלת צווי הירושה וחלוקת העזבונות עבור בני המשפחה הנותרים הזכאים לקבלת הירושה.
במה שונה חוק הירושה בישראל משאר מדינות העולם?
על אף שחוק הירושה הישראלי מבוסס בחלקו על הדין האיטלקי ומגדיר תקנות שניתן לראות גם בחוקי מדינות אחרות, הוא גם שונה וייחודי ביחס לחוקי הירושה בשאר העולם.
חוק הירושה הישראלי מבוסס רבות על עקרונות הצדק של המשפט העברי בהקשרי זכאות למזונות בעיקר, וגם בנושאי ירושה, דיני ידועה בציבור, שוויון ילדים חוקיים אל מול ילדים מחוץ לנישואין ועוד.
על אף שחוק הירושה הישראלי מבוסס בחלקו על דיני המשפט העברי העתיק, חשוב לציין שהוא אינו מהווה תעתיק שלו בשום צורה, והוא נחקק על מנת לתת מענה יסודי לרוח התקופה הנוכחית.
האם ישנם מקרים בהם חוק הירושה אינו תקף?
קיימים מקרים שבהם חוק הירושה אינו תקף, וריכזנו כאן עבורכם מספר מקרים שכאלו.
הסתלקות יורש: הסתלקות יורש היא למעשה מצב שבו יורש חוקי מוותר על ירושתו החוקית או על חלק ממנה, ובמקרה שכזה רואים אותו כאילו מעולם לא היה יורש.
במצב של ויתור על ירושה יש לבצע זאת באמצעות הגשת תצהיר הסתלקות, שלאחריו לא ניתן לחזור אחורה. חשוב לציין שעם הסתלקות היורש יסורו ממנו גם חובותיו בתור יורש חוקי.
פסילה פלילית של יורשים: החוק מגדיר מצבים שבהם קיימת פסלות לרשת את עזבונו של הנפטר, ואלו מצבים שבהם הוכח כי היורש גרם או ניסה לגרום במתכוון למותו של המוריש, או מצבים שבהם היורש ניסה להשמיד, לשנות או לזייף צוואת ירושה.
במקרים אלו נכללים גם מצבים שבהם צוואת ירושה נעשתה מתוך איום או אונס.
פסילת צוואה עקב טעויות בצוואה: ישנם מקרים שבהם קיימת טעות בצוואה, ובמקרים כאלו ניתן לקיים את הצוואה במידה ובית המשפט יכול לקבוע בבירור שמדובר בטעות, ויכול לקבוע מה היה מצווה המוריש אילמלא הטעות.
יחד עם זאת, במידה ולא ניתן לקבוע שמדובר בטעות – הצוואה תבוטל.
מקרים אלו כוללים טעויות כתיבה, צוואות "סתומות" שבהן לא ברור למי מיועדת הירושה, צוואות שאינן מוסריות ועוד.
חוקי הירושה בין אחים ומשפחה
ניתן להבין שחוקי הירושה בישראל מורכבים ודינמיים גם יחד, ולכן דורשים ניהול מקצועי של עו"ד צוואות וירושות.
אנו במשרד עורכי הדין ד.מאור ושות' מתמחים במצבים של סכסוכי ירושה בין אחים, עריכת צוואות, התנגדות לצוואה, ניהול עזבונות, וכל הקשור בדיני הירושה בישראל.
מיותר לציין כי כאשר אתם ניגשים לתביעת סכסוכי ירושה בין אחים, מדובר במצב רגיש ואמוציונלי המצריך טיפול ב"כפפות של משי".
עם ניסיון של שנים רבות, מוניטין מוצלח של ניהול תיקי ירושה וצוות מקצועי המתמחה בנושאי סכסוכי ירושה בין אחים ובכלל, אנו שמחים להבטיח לכם שאתם בידיים טובות.
