כידוע, לבית הדין הרבני בישראל נתונה סמכות בלעדית לדון באופן בלעדי בענייני נישואין וגירושין מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953.
באשר לנושאים האחרים שקשורים לתביעת הגירושין- תשלומי מזונות, המשמורת על הילדים, מזונות אישה כולל מדור (קורת גג), חלוקת הרכוש – קיימת סמכות מקבילה, דהיינו – גם לבית הדין לענייני משפחה וגם לבית דין הרבני יש סמכות לדון בנושאים אלו.
במידה ורוצים כי בית הדין הרבני ידון בנושאים אלו, יש "לכרוך" את התביעות הללו לתביעת הגירושין שמוגשת לבית הדין הרבני.
אילו נושאים ניתן לכרוך לתביעת הגירושין בבית הדין הרבני?
ניתן לכרוך בתביעת גירושין את כל העניינים שההכרעה בהם דרושה לשם סיום מהיר ויעיל של יחסי בני הזוג המתגרשים זה מזה, ביניהם: מזונות אישה, תביעת מדור, חלוקת הרכוש, משמורת ילדים, תביעה להחזר הוצאות בגין מזונות קטין .
חשוב לציין כי את תביעת מזונות ילדים אי אפשר לכרוך לתביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני. לבית הדין הרבני אין סמכות לדון במזונות ילדים, אלא אם כן שני הצדדים מסכימים לכך. עם זאת תביעה להשבת הוצאות על מזונות קטין ניתן לכרוך. הכריכה איננה מותנית בהסכמת בן/בת הזוג וכל צד שמגיש יכול לעשות כן מיוזמתו.
בהקשר זה נכנס המושג "מירוץ הסמכויות" עליו נסביר כעת.
מירוץ הסמכויות בתביעות גירושין
מאחר וקיימת סמכות מקבילה בנושאים שקשורים לגירושין , החוק קובע כי הערכאה הראשונה מבין השניים אליה תגיע התביעה – היא זו שתדון בכך. לאור זאת, נוצר למעשה מה שנקרא "מרוץ סמכויות". במילים אחרות – מי שיגיש את תביעתו ראשון הוא זה שישפיע על הסמכות לדון בתביעה.
לכן, כל אחד מבני הזוג ממהר להגיע את התביעה בערכאה אותה הוא מעדיף כדי שהתביעה תידון באותה ערכאה.
בין שתי הערכאות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה – קיימים הבדלים מהותיים. כל אחד מהם דן בצורה שונה וגם ההחלטות התקבלות עשויות להיות שונות בתכלית.
בדרך כלל הבעל יעדיף את בית הדין הרבני ולכן יזרז ויבקש לכרוך את העניינים הקשורים לגירושין , בבית הדין הרבני, ואילו האישה תנסה להקדים אותו ולהגיש תביעה בנושאים הללו לבית המשפט למשפחה. (עם זאת ייתכנו גם מקרים שבהם עדיף לגבר לפנות לבית הדין למשפחה- תלוי בנסיבות המקרה).
באיזה שלב יש לבקש כריכה לנושאים הנלווים לתביעת הגירושין?
בעת הגשת תביעת הגירושין לבית הדין הרבני יש לבקש באופן מפורש בכתב התביעה לכרוך לתביעת הגירושין את הסוגיות האחרות.
עם זאת, גם לאחר הגשת כתב התביעה ניתן לבקש לבצע כריכה, בכתב או בעל פה במהלך הדיון בתביעה בבית הדין הרבני.
חשוב לדעת – בית הדין הרבני מוסמך לדון בנושאים הקשורים לגירושין גם ללא צורך בכריכת הנושאים, וזאת במידה ושני הצדדים הסכימו לכך.
תנאים לכריכה בתביעת גירושין
כאמור, על מנת שהסוגיות הכרוכות בגירושין כמו משמורות ומזונות ידונו בבית הדין הרבני, יש לכרוך אותם לתביעת הגירושין המוגשת לבית הדין, אולם לא די בכך . צריך שהכריכה תוכר ככריכה כדין.
כדי שכריכה תוכר כדין עליה לעמוד בשלושה תנאים מצטברים:
1. כנות תביעת גירושין – שתביעה הגירושין היא כנה ונובעת מרצון אמיתי לסיים את הקשר ולא מתוך מניעים אחרים.
2. כריכה כדין – כריכת המזונות והרכוש נעשתה כדין.
3. כנות הכריכה – שכריכת המזונות והרכוש גם היא כנה דהיינו- שהבעל כרך בתביעת הגירושין את שאר הנושאים מתוך רצון אמיתי כי בית הדין ידון בהן ולא כצעד טקטי נגד האישה כדי לחסום את האישה מלהגיש תביעותיה לבית המשפט למשפחה, או כדי לגרור זמן ובכך למנוע מהאישה לקבל את מזונותיה או למשל כדי להפעיל על האישה לחץ כדי לגרום לה להתפשר בנושא מסוים.
במידה והגבר לא יצליח להוכיח את שלושת התנאים המצטברים – הכריכה לא תחשב כריכה כדין ואז התביעות ידונו בבית המשפט לענייני משפחה ולא לבית הדין הרבני וזאת למרות שהגבר הקדים את האישה והגיש את התביעות לפניה בבית הדין הרבני.
מתי פוקעת הכריכה של תיק גירושין?
הסמכות שהוקנתה לבית הדין הרבני באמצעות כריכה פוקעת אם תביעת הגירושין נדחתה.
קיימת חשיבות גדולה מאוד להתייעצות עם עורך דין לענייני גירושין בטרם מתחילים בהליך הגירושין על מנת למנוע טעויות וכדי לנהל את ההליך באופן יעיל ונכון.
עו"ד ד. מאור ושות; עוסק בתחומי דיני משפחה, ומעניק ללקוחותיו לווי וייעוץ משפטי מקצועי וכן ייצוג בבתי משפט בתהליכי גירושין.
