חזקת השיתוף היא עיקרון משפטי המתייחס לאופן שבו יחולק רכוש בין בני זוג לאחר פרידתם, במידה שנישאו לפני שנת 1974, או שקיימו משק בית משותף עוד לפני שנה זו.
על אף שחלפו שנים ארוכות מאז שנחקק חוק יחסי ממון בישראל בשנת 1974, המהווה תחליף לחזקת השיתוף, קיימים עוד מקרים בהם חזקת השיתוף היא זו שקובעת את האופן שבו יחולקו הנכסים והכספים שבני זוג צברו. במצבים מסוימים, נושא זה עלול לעורר מחלוקת – הן בין בני משפחה המעורבים במקרה והן בתוך כותלי בית המשפט, המתמודד מול אתגרים יוצאי דופן ותביעות לא שגרתיות. במאמר הבא נפרט בפניכם מהו עיקרון חזקת השיתוף ונציג בפניכם מקרה בוחן של תביעה תקדימית המיוצגת במשרדנו.
חזקת השיתוף: תמצית העיקרון המשפטי
תמצית הכלל המשפטי הקרוי חזקת השיתוף, היא שכל הנכסים והכספים שבני הזוג צברו במהלך יחסיהם, בין אם מדובר בנישואין או במערכת יחסים זוגית של "ידועים בציבור", ייחשבו כרכוש משותף בעת הפרידה וזאת גם אם הם רשומים על שם אחד מהצדדים בלבד.
בפועל, מרבית המקרים שבהם נידונה חזקת השיתוף במסגרת מאבק משפטי היא במקרה של זוגות נשואים, שנפרדים או מתגרשים ומעוניינים להסדיר את חלוקת הכספים והרכוש שצברו. זוגות וותיקים שנישואיהם החלו בטרם נחקק חוק יחסי הממון, ובמקרה שלא בחרו ביוזמתם לחתום על הסכם חלוקת רכוש, צריכים לחלק את ממונם על פי עקרונות חזקת השיתוף בטרם תוקנו בשנת 1974.
לכאורה, הסדר חלוקת רכוש בתצורתו ה"ישנה" הוא פשוט ליישום, כיוון שאין מחלוקת חוקית באשר לזהות האדם שהכסף והנכסים שייכים לו, שהרי הם שייכים לשני הצדדים, בין אם מדובר בכסף ונכסים שצברו בעצמם בתקופה שבה התנהלה מערכת היחסים ביניהם, ובין אם מדובר בנכסים שמי מהם ירש מהוריו, שנפטרו בזמן שבני הזוג עצמם עוד היו נשואים – ומכאן שחלוקתם של כל נכסי בני הזוג בפועל צריכה להיעשות בהסדר המוסכם על שניהם.
עם זאת, במקרים שבהם בני הזוג נפטרו ונדרשת חלוקת רכוש, והיורשים הם שמבקשים לערוך את הסדר החלוקה הזה, העניין הופך למורכב הרבה יותר ונדרשת מעורבות של בית המשפט לבירור המחלוקת וקבלת ההחלטה על אופן החלוקה הנכון, הראוי והחוקי – בפרט בהינתן צד שלישי שטוען לאי תחולתה של חזקת השיתוף במלואה, כפי שניתן לראות במקרה שנציג מייד.
מקרה בוחן תקדימי בתיק משפחה המיוצג במשרדנו
משרדנו מייצג בשנה האחרונה תביעה תקדימית (תמ"ש 44855-12-23) שעוררה סוגיה משפטית יוצאת דופן, זאת בעקבות פטירתו של אבי התובע, שהיה נשוי לאם המשפחה שהלכה אף היא לעולמה, ושחזקת השיתוף חלה לכאורה באופן מלא על נישואיהם – נישואים שהסתיימו לאחר שהאם הלכה לעולמה בעקבות מחלה קשה.
בחלוף הזמן, נשא האב אישה חדשה והיה נשוי לה כשני עשורים. לאחר פטירתו של האב, נתבעה אלמנתו, על ידי בנו של המנוח שביקש לקבל את חלקו בעיזבון אביו, לרבות נכסים שירש אביו מהוריו, משמע סביו וסבתו של התובע – זאת בשם אימו – מתוקף חזקת השיתוף שחלה על תקופת נישואיו לאימו.
טענת הבן התבססה על חזקת השיתוף, כיוון שעל פי טענותיו, נישואי הוריו היו לפני שנת 1974 ומכאן, שעל אף שהנישואין הסתיימו לפני שנים רבות, נצברו כספים ונכסים במהלך השנים שבהם הנישואים התקיימו. לטענת הבן התובע הנכסים והכספים הללו היו שייכים גם לאימו ולא רק לאביו, מכאן שהוא היורש החוקי של חלקי העיזבון הללו, כולל הנכסים שאינם צברו בכוחות עצמם כזוג נשוי, אלא אלה שירש אביו מהוריו.
טענות הנתבעת
מנגד, טענתה של אלמנתו (האישה ה-2), שנישאה לאביו של התובע לאחר שנת 1974 – היא שחזקת השיתוף אינה חלה על נישואיהם – אלא החוק המכריע הוא 'הסדר איזון המשאבים בין בני זוג לפי חוק יחסי ממון'.
לטענתה, נכסים מסוימים לא צריכים להיכלל בעיזבון שהיה שייך לאם המנוחה, עקב פסיקות שנעשו בסוגייה של חזקת השיתוף בשנות התשעים, שאינם מעגנים בתוכה נכסים שעברו בירושה. לטענת האישה הנוכחית, הדבר מוכיח שהבן אינו זכאי לרשת אותם, כלומר הנכסים שירש אביו מהוריו לא אמורים להיכלל בחלוקת הרכוש על פי חזקת השיתוף שהוא טוען שחלה במלואה.
האישה הנוכחית טענה בנוסף, שאימו של התובע נפטרה כמה עשורים טרם מועד תביעתו, על כן חלה התיישנות על פי החוק על טענותיו לחזקת השיתוף של חלקי העיזבון של אביו.
סוגית ההתיישנות בראי חזקת השיתוף
התיישנות בגין חזקת השיתוף מהווה סוגיה מורכבת במיוחד, המעוררת מחלוקות ומאבקים משפטיים רבים בכל תביעת רכוש באשר היא. סוגיה זו הופכת לנפיצה במיוחד במקרים של חלוקת רכוש על פי חזקת השיתוף, שכן מקרים אלו מתייחסים לזוגות שנמצאים בגיל השלישי, או שאינם עוד בחיים – ובמערכות נישואים שהחלו לפני למעלה מחמישים שנה.
במרבית המקרים, חוק ההתיישנות קובע שתביעות רכוש מתיישנות לאחר שבע שנים – ועם זאת חזקת השיתוף אינה מתיישנת, לכאורה, לעולם – לכן האופן שבו יחולקו כספים ונכסים של בני זוג שנישאו לפני שנת 1974 עלול להיות נדון בבית המשפט לאורך תקופה ארוכה, בשל חוסר הוודאות בנוגע לחלוקה הנכונה והצודקת של הממון. בפועל, זה אומר שזוגות רבים משאירים "עיזבון" נוסף מלבד נכסיהם וכספם, שהוא סכסוך משפחתי וותיק ומורכב ביותר.
האם חלה התיישנות בתיק המיוצג במשרדנו?
במסגרת הייצוג המשפטי בתביעה זו של משרדנו, הניסיון של האישה הנוכחית של האב המנוח להוכיח התיישנות ולהשתמש בטיעון זה למניעת העברת חלקי העיזבון של המנוח לבנו, שתבע אותה, לא נשא פרי – זאת עקב קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה אשר ההחליט, שעל אף שאימו של התובע לא רשמה את זכויותיה על פי חזקת השיתוף, הכלל המשפטי הזה אינו התיישן והוא חל על הממון המשותף שצברה עם בעלה, על כל חלקיהם.
בית המשפט הוסיף וחיזק את טענות הבן התובע, וקבע כי מלבד עצם הרלוונטיות של השימוש בחזקת השיתוף כעיקרון משפטי על נכסי בני הזוג, גם בחלוף מספר עשורים ממותה של האם – נכסים שעוברים בירושה נכללים בכל מקרה בתוך חזקת השיתוף, וכי טענות הנתבעת אינן תואמות את כללי המשפט ומנוגדות להלכה, מכאן שהן נדחות.
תפקידו של עורך דין דיני משפחה בהוכחת תחולה של חזקת השיתוף
על מנת שניתן יהיה להוכיח כי חזקת השיתוף חלה על בני זוג, ומהווה בסיס לטענות התביעה, יש להוכיח כמה תנאים וביניהם:
• נישואים שהחלו לפני שנת 1974: כפי שנעשה במקרה הנדון על ידי משרדנו, זאת על אף שהנישואים הסתיימו במותה של אם התובע ושהאב המנוח נשא אישה חדשה לאחר תקופה.
• ניהול תקין של חיי משפחה: משק בית משותף וחיים תחת אותה קורת גג, ניהול של חשבון בנק, מאמץ כלכלי משותף, גידול ילדים ועוד. במקרה של תביעת הבן לעיזבון אביו, מדובר בבני זוג שהם אביו ואימו, שחיו באושר במשך שנים ארוכות עד לפטירת האם, ללא טענות מוכחות של סכסוך כלשהוא שהתגלע ביניהם לאורך שנות הנישואים ושעלול, אולי, להשליך באופן מסוים על אופן חלוקת הממון.
משרד עו"ד דוד מאור
משרדנו, בראשותו של עו"ד דוד מאור, מטפל בתביעה זו במסירות וברגישות רבה ומעניק ליווי צמוד של התובע שלב אחר שלב, דואג לאיסוף ראיות לביסוס הטענות שהוצגו בתביעה, לרבות מסמכים ועדויות רלוונטיות, כל זאת להוכחת תחולתה של חזקת השיתוף ולמטרת חלוקת צודקת של עיזבון האב המנוח, על פי העיקרון המשפטי הרלוונטי.
לסיום, חשוב לציין, כי בקשתה של הנתבעת לדחות את התביעה על הסף – נדחתה. אך טרם התקבלה פסיקה משפטית בנושא חלוקת עיזבון האב המנוח לבן התובע, והתביעה עדיין נדונה בכותלי בית המשפט.
יש לכם סוגיה דומה בנושא חזקת השיתוף? צרו קשר באתר או התקשרו אלינו עוד היום ונשמח להעניק לכם ייעוץ ראשוני ללא התחייבות – אנחנו כאן בשבילכם!