עיזבון שמותיר אחריו אדם שהלך לעולמו, עשוי לכלול כספים, רכוש, חפצים יקרי ערך, נכסי מקרקעין וזכויות. כל אלה עוברים ליורשיו של המנוח על פי חוק הירושה, או למוטבים שקבע, בצוואה שערך והותיר אחריו.
במדינות רבות בעולם כגון: ארה"ב, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד, נגבה מס עיזבון, שגובהו מחושב על פי שווי כלל נכסי העיזבון. במדינות מסוימות, נהוגה תקרת פטור למס העיזבון, כלומר, כשהיקף העיזבון הוא בסכום שמתחתיה, אין חבות במס.
במדינת ישראל לא מוטל כיום מס ישיר על כספים ונכסים שעברו בירושה, אך קיימת חבות מס על מכירת נכסי מקרקעין שהתקבלו בירושה וכן על ירושת כספים ונכסים הנמצאים במדינה אחרת.
מטרותיו של מס עיזבון וההבדל בינו לבין מס ירושה
מטרתו של מס העיזבון, במדינות בהן הוא מונהג, היא להבטיח הגדלה של הכנסות המדינה. המס הנגבה מהיורשים, משמש למימון שירותים לרווחת הציבור, כמו חינוך, בריאות, תשתיות ועוד, כשהמטרות הן לצמצם את אי השוויון הכלכלי בחברה ואת ריכוז ההון בידיהם של מעטים.
מס עיזבון ומס ירושה, יש לדעת, אינם מושגים זהים. ההבדל ביניהם הוא שמס הירושה חל על כל אחד מהיורשים ומחושב על פי החלק שקיבל מהעיזבון. מס עיזבון, לעומת זאת, המכונה גם "מס עושר", הוא חיוב המוטל על כלל העיזבון של המנוח בעת פטירתו, בטרם חולק והועבר ליורשים והוא מחושב על פי היקפו הכולל.
תולדות מס העיזבון בישראל
מס עיזבון היה נהוג בישראל החל משנת 1949. גובהו נקבע לפי שווי כלל העיזבון והוא נועד להבטיח שמי שירשו ממון, יתַרמוּ לחברה ולקהילה.
אבל גביית המס התנהלה בצורה לא יעילה והניבה מעט כסף לקופת המדינה. הרף לתשלום היה גבוה ולא נגבה מס מתנות, כך שאנשים העבירו את רכושם במתנה ליורשיהם עוד בחייהם וחמקו מתשלום המס.
הגבייה הסתבכה בשל האינפלציה, הרווח לא הצדיק את המאמץ ומפלגות דתיות לחצו לביטול המס, שפגע לדבריהם בהורשה מאב לבן שמעודדת המסורת ובזכויות האלמנות והיתומים.
בשנת 1981 ביטל שר האוצר דאז יגאל הורביץ, את מס העיזבון. בשנת 2000 המליצה ועדת בן בסט לרפורמה במס להשיב את המס, אך המלצותיה לא יושמו.
ביטול המס עורר דיון ציבורי. מתנגדיו טענו שהוא יוצר חבות כפולה, מאחר שהמוריש כבר שילם מס בחייו, על אותו רכוש, שהוא ירתיע בעלי הון יהודים וישראלים, לעלות לישראל או לחזור אליה ושהוא למעשה מביא לצמיחה כלכלית, באפשרו ליורשים להשקיע בתעשייה, פיתוח וכד', בכסף שנחסך.
מולם עלתה הטענה, שביטול של מס העיזבון, מגדיל את הפערים הכלכליים בחברה, מעניק יתרון לשכבה דקה של יורשים עשירים ומהווה הפסד לקופת המדינה.
מתי משלמים מס על ירושה בישראל?
• מכירת דירה שהתקבלה בירושה: מאחר שהורשת נכס מקרקעין כשלעצמה, אינה נחשבת לעסקת מקרקעין, היא אינה מחויבת במס, אבל מכירת הנכס לצד שלישי, היא עסקת מקרקעין לכל דבר ולכן יחויב היורש במס שבח על מכירתה ולעתים גם היטל השבחה עירוני.
זכאות לפטור ממס שבח במכירת דירת ירושה ניתנת ליורש שהוא בן זוג או צאצא של המוריש, כשבבעלות המוריש הייתה דירה אחת בלבד למגוריו ואילו היה בחיים, היה פטור גם הוא ממס שבח במכירתה.
• ירושת נכסים הנמצאים בחו"ל: מאחר שכאמור, במדינות רבות בעולם מונהג מס עיזבון, אזרח ישראלי שירש נכסים באחת המדינות הללו, יחויב בתשלום מס עיזבון עליהם, בהתאם לדין באותה מדינה.
מכאן, שישראלי היורש נכסים בחו"ל, יחויב לא רק במס על מכירת נכס מקרקעין שעבר בירושה, אלא גם על עצם ירושת הנכס. בנוסף, חלה חבות מס ירושה על כספים שהגיעו בירושה מחו"ל, על אגרות חוב, או כל רכוש אחר שנמצא במדינה זרה.
מוחרגים מכך, יורשים ישראלים המחזיקים באזרחות זרה, הרלוונטית למדינה בה נמצאת הירושה, שעשויים להיות זכאים לפטור, או להקלות במס.
חשוב לציין כי בשני המקרים, חלה חבות מס על ירושה, גם על אזרחי ישראל.
הסכם בין יורשים
כדי לחסוך בתשלום מס שבח בעת מכירת דירה שעברה בירושה, במקרים שבהם אין פטור ממנו, הן מכיוון שהמוריש עצמו לא היה זכאי לפטור, והן עקב שהיורש המוכר אינו בן זוג או צאצא של המוריש, ניתן לשקול עריכת "הסכם בין יורשים", בליווי משפטי.
מדובר בהסכם, שיורשים של עיזבון משותף רשאים לערוך בינם לבין עצמם ובהסכמת כולם, כדי לחלק את העיזבון בדרך שונה מזו שנקבעה בצוואה או כפי שקובע חוק הירושה.
הסכם בין יורשים, מאפשר למשל, להעביר דירת ירושה משותפת לרשותו של אחד היורשים בלבד ובכך להימנע מעסקת מכירה, המחייבת במס שבח.
אך כדי שהעברת הבעלות על הנכס לאחד היורשים אכן תהיה פטורה ממס שבח, ההסכם בין היורשים חייב להיערך אך ורק בין היורשים עצמם, להיערך לפני חלוקת העיזבון או חלקים ממנו ביניהם ולכלול אך רק נכסים וכספים, השייכים לעיזבון.
גם אם מתבצעים תשלומי איזון בין היורשים בתמורה לבעלות על הדירה, הכספים צריכים להילקח מהעיזבון בלבד.
חשיבותו של תכנון עיזבון בייעוץ משפטי
תכנון חכם מראש של הסכם חלוקת עיזבון עתידית, המתחשבת בין השאר גם בתקנות חוק מיסוי המקרקעין, יכול לחסוך בבוא העת ליורשים, סכומים משמעותיים בתשלומי מס.
במקביל, יכולים היורשים עצמם בדיעבד, לחלק ביניהם את נכסי העיזבון באמצעות הסכם, כך שחבות מס המקרקעין תצומצם או תבוטל.
עם זאת, יש לציין כי התנהלות מושכלת באשר לחלוקת עיזבון ולצמצום חבויות מס, מצריכה ליווי משפטי מקצועי. עורך דין המומחה בדיני ירושות וצוואות, לרבות המיסוי הכרוך בנושא, יבהיר לכם את הזכויות והחובות, כמורישים או כיורשים ואת ההשלכות המשפטיות של ההורשה.
בנוסף לתכנון נכון של העיזבון, בהתאם לצרכים והרצונות הספציפיים של המצווה, תוך צמצום בחבויות המס, עורך דין בעל בקיאות וניסיון בתחום, יוכל לסייע בעריכת צוואה תקפה, שתשקף את מלוא רצונותיכם כמורישים ותמנע סכסוכי ירושה בעתיד ולספק ייצוג בערכאות, בהליכים משפטיים הקשורים בחלוקת העיזבון.
עו"ד דוד מאור: יעוץ וליווי משפטי בדיני ירושות וצוואות
אם אתם מעוניינים לתכנן עיזבון מבעוד מועד או ירשתם רכוש משותף, אנא פנו לייעוץ במשרדנו בראשותו של עו"ד דוד מאור, מומחה בתחום הצוואות, הירושות והעיזבונות.
צוות המשרד, מציע מעטפת משפטית מקיפה, המושתתת על ניסיון ומקצועיות, לצד יחסי אנוש ורגישות ללקוחות ברגעים הלא תמיד פשוטים, בכל הנוגע לתכנון עיזבון וכתיבת צוואה, תכנון מס, ייצוג בסכסוכי ירושה וטיפול בהתנגדויות לצוואות.
מטרה חשובה של הליווי המשפטי בתחום הצוואות והירושות, היא תכנון מס מיטבי, המיועד להקטנת עלויות המיסוי האפשריות, הכרוכות בהורשה, גישור בין יורשים, עריכת הסכם בין יורשים, ייצוג בהליכים בבית המשפט, בניית נאמנויות להגנת העיזבון ועוד.
כל זאת, כדי להגן על נכסי עיזבונות ולממש את רצונם המלא של מורישים, במקביל למיצוי זכויותיהם של יורשים ומוטבים בצוואות, על פי חוק. זכרו, התקשרות עם עורך דין חיונית למיצוי הזכויות הללו. בהצלחה.
זקוקית למידע נוסף על מס עיזבון או מס ירושה? הגעתם למקום הנכון!
לשיחת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות, שלחו לנו את פרטי ההתקשרות שלכם בטופס
או התקשרו למשרדנו בראשותו, של עו"ד דוד מאור, מומחה בצוואות וירושות ובעל ניסיון ומוניטין רב.
אנחנו כאן בשבילכם!
