זכויותיה של ידועה בציבור בירושה

זכויותיה של ידועה בציבור בירושה

תוכן עניינים

המצב שבו ישנם זוגות המעדיפים לחיות בזוגיות, לעיתים ארוכת שנים, ללא נישואין, יצר את ההגדרה המשפטית "ידועים בציבור".
שאלת המעמד הזוגי, עולה בעיקר בהקשר לדיני ירושה. לידוע/ה בציבור, זכות לרשת מחצית מעיזבונו של הנפטר, כאילו היו נשואים ואף לקבל את הדירה בה התגוררו יחד, ערב הפטירה.

מהם ידועים בציבור?

ידועים בציבור, לעניין זכויות הירושה, הם גבר ואישה (שהפסיקה הרחיבה גם לבני אותו מין), המנהלים חיי משפחה במשק בית משותף, אך אינם נשואים זה לזה. תנאי נוסף להחלת המעמד הוא שבעת הפטירה, איש מהם לא היה נשוי לאדם אחר.

סעיף 55 לחוק הירושה קובע, שידועים בציבור רשאים לרשת זה את זה, כאילו היו נשואים, אלא אם בן הזוג המנוח ערך צוואה, הקובעת אחרת. מטרת הסעיף היא, להשוות את מעמד הידועים בציבור לשל הנשואים, בהקשר לזכויות הירושה.

כיצד מוכיחים מעמד של ידועים בציבור בבית המשפט?

נטל ההוכחה בבית המשפט לקיומם של יחסי ידועים בציבור עם אדם שנפטר, מוטל על בן/ת הזוג, המבקש לרשת אותו ונתקל בהתנגדות של בני משפחה.
בבואו להחליט האם אכן התובע/ת הוא ידוע/ה בציבור של הנפטר, בית המשפט מנסה לקחת בחשבון מאפיינים ספציפיים, כמו מתכונת החיים המשותפים של בני הזוג, גילם, השכלתם ומקצועם, מצבם הכלכלי והבריאותי ועוד.

מאידך, עם השנים, קבעו פסיקות בתי המשפט בישראל שלושה מאפיינים עיקריים להגדרת ידועים בציבור: קיום יחסי משפחה, משק בית משותף והיעדר קשר נישואין לאדם שלישי.

על הידוע/ה בציבור להגיע למשפט עם תשתית ראייתית, מקיפה ואיכותית, לחיי משפחה בין בני הזוג, ניהול משק בית משותף וקשר המבוסס על אהבה ומטרות משותפות לעתיד.

ניתן להציג לצורך העניין עדויות של מכרים וידידים של בני הזוג שיעידו על אופי יחסיהם, לצד אסמכתאות אובייקטיביות, שלא ניתנות לפרשנות (כמו קבלות על תשלומי חשבונות משותפים).

המושג "חיי משפחה במשק בית משותף" מבטא חיי אישות וניהול משק בית משותף והחלטה לקשור את הגורל זה בזה, על בסיס חיבה ומסירות ונאמנות. לכן, פסקי דין בבית המשפט לענייני משפחה, דחו מעמד של ידועים בציבור שחיו יחד אך ניהלו מערכת כלכלית נפרדת, או שניהלו כספים ביחד, אך לא היה ביחסיהם מרכיב של אהבה, מסירות ושותפות גורל.

אורך תקופת החיים המשותפים

תקופת המגורים המשותפים הנדרשת להכרה בבני זוג כידועים בציבור, אינה מוגדרת ומספר השנים שחלפו מתחילת יחסיהם של בני זוג, אינו משפיע בהכרח על הכרתם כידועים בציבור.

במקרים מסוימים, הכיר בית המשפט לענייני משפחה כידועה בציבור וכאלמנת צה"ל, באשה שחיה עם חלל צה"ל שלושה חודשים בלבד לפני מותו ובמקרה אחר, בני זוג שחיו למעלה מחמש שנים ביחד, לא הוכרו כידועים בציבור.

במקרה נוסף, הוכרה אישה כידועה בציבור, למרות שלא התגוררה ביחד עם בן זוגה, אלא בדירתה, לעומת מקרה שבו סירב בית המשפט להכיר באישה כידועה בציבור, למרות שהוכיחה שחיה במשך שלוש שנים עם בן זוגה, בבית אחד.

הלכת השיתוף

אחת ההוכחות לקיומה של מערכת זוגית מחייבת היא הלכת השיתוף בין בני הזוג. היא מתבטאת בשותפות בעניינים הכלכליים ובנכסים והרכוש שנצבר במהלך החיים המשותפים, גם אם אחד מהם בלבד, רשום כבעל הנכס.

התנאי הראשון להחלת הלכת השיתוף בין בני זוג, הוא טיב מערכת היחסים, בדיקה המתבססת על דעתם הסובייקטיבית של הצדדים, לגבי יחסיהם הכלכליים והאם למרות העדר האקט הרשמי, החליטו למעשה, להחיל על יחסיהם את הזכויות והחובות הכרוכות בנישואין.

מכאן שחיים תחת קורת גג אחת, לא בהכרח יוגדרו כידועים בציבור ונדרש להוכיח שיש מטרה לפעול לעתיד משותף, כולל שיתוף רכושי.

כוונת שיתוף ספציפית

סעיף 55 לחוק הירושה, מאפשר לבית המשפט לענייני משפחה, קביעת נוסחה מאזנת בנושא שיתוף, רכוש בין ידועים בציבור. כלומר, ניתן להוכיח גם "כוונת שיתוף ספציפי", לגבי נכס מסוים.

אישה התובעת מעמד של ידועה בציבור יכולה לטעון, שאמנם הייתה קיימת הפרדה רכושית באשר לדירות השייכות לכל אחד מבני הזוג בנפרד, אך לעומת זאת, בני הזוג ניהלו חשבון בנק משותף, ששניהם הפקידו בו כספים.

ידועים בציבור שאינם מתגוררים יחד

למגורים המשותפים וניהול משק בית משותף, יש אמנם משמעות בהכרעה אודות השאלה האם מדובר בידועים בציבור, אך הפסיקה קובעת שאין להעדיף מבחן זה על פני המבחנים האחרים.

בית המשפט העליון קבע, שיש לבחון את מרכיב המגורים מנקודת המבט של בני הזוג ולהתייחס לראיית מבטם לגבי הקשר ומיסודו. כלומר, לבחון כל מקרה לגופו, תוך התבוננות בתפיסת עולמם של בני הזוג אודות מערכת היחסים ביניהם.

במקרים חריגים, ניתן משום כך, להכיר במגורים נפרדים, כבניהול משק בית אחד. במקרים כאלה, תשלומי חשבונות משותפים, למשל, יכולים ללמד על טיב הקשר, על השיתופיות הכלכלית ועל המחויבות ההדדית.

הסכם חיים משותפים וצוואה הדדית

תביעה להכרה במעמד של ידועה בציבור בירושה, יכולה להסתמך גם על הצגת הסכם חיים משותפים, שנכתב ונחתם על ידי בני הזוג ומשקף את טיב מערכת היחסים ביניהם.
הסכם חיים משותפים, או "הסכם שותפות זוגית", מוכיח את כוונת בני הזוג לנהל חיי שיתוף, גם במישור הכלכלי.

התנאי הראשון לבדיקת זכות הירושה של ידוע/ה בציבור, הוא היעדרה של צוואה שהותיר הנפטר, שהוראותיה הן אלה שיקבעו כיצד יחולק העיזבון. מאידך, בעל הכרה כידוע/ה בציבור, רשאי להגיש התנגדות לצוואה.

צוואה הדדית שנערכה על ידי בני הזוג, לעומת זאת, היא הוכחה למחויבות הדדית ולכוונת שיתוף ברכוש.

ידועים בציבור: תכנון ירושה

כאמור, בהיעדר צוואה, ידועים בציבור יורשים את בני זוגם על פי חוק הירושה, כאילו היו נשואים. משמעות הדבר היא, שבן/ת הזוג יירש מחצית מעיזבונו של הנפטר וילדיו (או ילדיהם המשותפים) יירשו את המחצית השנייה.

ללא צוואה, יש לדעת, גם הסכם ממון הקובע הפרדה רכושית שנחתם בין בני הזוג, אינו מספיק, כדי לשלול מהידוע/ה בציבור את חלקו בירושה, מאחר שהוא חל רק על יחסים רכושיים ולא על דיני ירושה. מאידך, אם יש צוואה אך אין הסכם ממון, ידועים בציבור עדיין יכולים לטעון לזכות במחצית העיזבון.

משמעות הדבר לגבי זוגות בפרק ב', עם ילדים מנישואין קודמים, היא המלצה לערוך גם הסכם ממון וגם צוואות מיד בתחילת מערכת היחסים, זאת על מנת להימנע מסכסוכי ירושה בעתיד.

סיוע משפטי למיצוי זכויות ידועים בציבור

מכיוון שלקביעת המעמד המשפטי של ידוע/ה בציבור נלוות זכויות בירושה, ישנה חשיבות רבה בפנייה לעורך דין המומחה בדיני ירושות וצוואות, המעניק ייעוץ משפטי מקצועי לגבי הוכחת המעמד הזה בבית המשפט, לצורך קבלת זכויות בירושה.

חשוב להסתייע בעזרתו של עורך דין צוואות וירושות מנוסה, להוכחת המעמד בהתאם לסעיף 55 לחוק הירושה, על מנת למצות את מלוא הזכויות המגיעות לכם כידועים בציבור, על פי החוק, גם אם בחרתם לחיות בזוגיות שיתופית ומחייבת, אך ללא נישואין.

לייעוץ משפטי בנושא מיצוי זכויותיה של ידועה בציבור בירושה, פנו אלינו, למשרד עו"ד דוד מאור עוד היום.

לשיחת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות, שלחו לנו את פרטי ההתקשרות שלכם בטופס
או התקשרו למשרדנו בראשותו, של עו"ד דוד מאור, מומחה בצוואות וירושות ובעל ניסיון ומוניטין רב.

אנחנו כאן בשבילכם!