מהי צוואה בעל פה ומהו תוקפה המשפטי?
צוואת שכיב מרע (או צוואה בעל פה שניתנת בנסיבות מיוחדות) הינה צוואה הנאמרת בעל פה בסיטואציה ייחודית: כשהאדם מרגיש כי הוא ניצב אל מול פני המוות, ולכן לא יספיק לערוך צוואה בכתב. מקור הביטוי "שכיב מרע" הוא בתלמוד, שהכיר בצרכים המיוחדים של מי שנוטים למות, ומדינת ישראל אימצה את העיקרון שנכלל במשפט העברי הקדום.
סעיף 23 לחוק הירושה מפרט מהם הקריטריונים להבטחת תקפותה של צוואה בעל פה:
● "שכיב מרע" – החוק לא מגדיר מהו "שכיב מרע", מפני שבאופן טבעי אין הגדרה חד-משמעית למצב רגיש זה. בתי המשפט שדנים בתקפותן של צוואות בעל פה מדגישים את היסוד הסובייקטיבי: כלומר, אם במועד אמירת הצוואה האדם האמין כי ימיו ספורים, הצוואה תהיה תקפה. שימו לב: הפסיקה מכירה גם ביסוד האובייקטיבי, כלומר המצב הפיזי של המצווה בנקודת הזמן הרלוונטית. בכל מקרה, אם חלפו 30 ימים ממועד אמירתה של צוואת שכיב מרע והאדם נשאר בחיים – היא מתבטלת באופן אוטומטי (ומומלץ כמובן, לערוך צוואה בכתב).
● עדים – צוואה שנאמרת בעל פה תיחשב לתקפה רק אם היו לה שני עדים. תנאי קריטי נוסף הוא שהעדים מבינים את השפה שבה נאמרו דברי המצווה. עוד דגשים לגבי העדים מפורטים בהמשך המאמר.
● זיכרון דברים – העדים לצוואה חייבים לרשום את הדברים, תוך כדי אמירתם או מיד לאחר שהמצווה השלים את פירוט ההנחיות לגבי הנכסים שברשותו. כמו כן, חובה לחתום על זיכרון הדברים. זיכרון הדברים לא חייב להיכתב בשפה שבה נאמרה הצוואה.
● הפקדה מיידית – אחריות קריטית נוספת של העדים היא להפקיד את זיכרון הדברים החתום אצל הרשם לענייני ירושה. בחוק הירושה נכתב כי ההפקדה צריכה להתבצע "ככל האפשר בסמוך" למועד ההקשבה לדברי המצווה והרישום. אמנם ישנם מקרים חריגים שבהם בית משפט קיבל גם צוואה של שכיב מרע, שהופקדה ארבעה חודשים לאחר אמירתה, אבל מומלץ לעשות זאת באופן מיידי ללא דיחוי, אלא אם כן יש נסיבות שמונעות זאת.
מתי כדאי לערוך צוואה בעל פה?
באופן עקרוני לא מומלץ לערוך צוואה בעל פה. הסיבה לכך היא הסיכוי הגבוה יחסית שצוואה כזו תיתקל בהתנגדויות, ואפילו תתבטל. בנוסף, הרישום, גם אם הוא מדויק, חשוף לפרשנויות והתוצאה עלולה להיות עיוות רצון המצווה.
קיימות דרכים נוספות לעריכת צוואה, אשר מעניקות רמת ודאות גבוהה יותר, למי שרוצה להיות בטוח שנכסיו יחולקו בדיוק בהתאם להעדפותיו:
• צוואה בכתב יד – צוואה שכתובה כולה בכתב ידו של המצווה.
• צוואה בעדים – צוואה כתובה או מודפסת שמוצגת בפני עדים על-מנת להוכיח את האותנטיות שלה.
• צוואה בפני רשות – צוואה הנערכת בפני שופט, נוטריון, חבר בית דין דתי / רשם
המקרים היחידים שבהם כדאי לערוך צוואת שכיב מרע הם אלה שבהם אין ברירה: מצב רפואי קשה או סכנת חיים מיידית מכל סיבה אחרת.
כיצד לערוך צוואה בעל פה בצורה תקינה?
כשהנסיבות מחייבות עריכת צוואת שכיב מרע, חשוב במיוחד להקפיד על כל הכללים, זאת על מנת להקטין את הסיכון לערעור על הצוואה וביטולה.
שני העדים חייבים להיות כשירים: עד כשיר הוא מי שעבר את גיל 18 ולא הוכרז על ידי בית משפט כ"פסול דין", הכרזה שנגרמת בעקבות ליקוי שכלי או מחלת נפש שפוגעת בשיקול הדעת. כמו כן, העדים לא יכולים להיות קרובי משפחה וגם לא מי שנהנים מהצוואה. בנוסף שני העדים נדרשים כאמור לשלוט בשפה שבה נאמרת הצוואה.
הצוואה עצמה צריכה להיאמר באופן ברור ולכלול הנחיות מפורשות ומפורטות. על-מנת למנוע אי הבנות ולא להשאיר פתח לפרשנויות, יש לעבור באופן מסודר על כל הנכסים ולציין מיהו היורש של כל נכס. יש גם אופציה למינוי מנהל לעיזבון.
אחריות העדים היא להקשיב בתשומת לב מלאה, לערוך זיכרון דברים, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה, כל זאת "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם" – מומלץ תוך 10 ימים.
ההשלכות המשפטיות של צוואות בעל פה
צוואה הנאמרת בעל פה מותירה, במקרים רבים, את נטל ההוכחה על היורשים. למשל, אם צוואה מסוג זה מעבירה את דירת המנוח לידי חבר קרוב בעוד שצוואה ישנה כתובה מצווה את הנכס לילדים, סביר להניח שהילדים יטילו ספק בתקפות הצוואה שבעל פה. למעשה, גם אם אין צוואה כתובה קודמת, לילדים יש אינטרס מובהק להוביל לביטול הצוואה שנאמרה בעל פה: כשאין שום צוואה תקפה, הנכסים מחולקים לפי דיני הירושה, הילדים ובן או בת הזוג, מחלקים ביניהם את הנכסים.
בנוסף, קיימות עילות שונות שמאפשרות להגיש התנגדות לצוואה גם אם מבחינה טכנית היא עומדת בכל הכללים שפורטו: השפעה בלתי הוגנת, הפעלת לחץ, חוסר כשירות של המצווה ועוד. בהתאם כדאי להתייעץ עם עורך דין שתחום המומחיות שלו הוא צוואות וירושות.
אופן מימוש צוואה בעל פה
מימוש צוואת שכיב מרע מתבצע באופן זהה למימוש סוגי הצוואות האחרים (בכתב, בעדים ובפני רשות): יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה ולשלם על הבקשה שתי אגרות (הסכום נכון ל-2024 בגין בקשה מקוונת הוא 478 ₪ והוצאות פרסום 66 ₪). הבקשה מוגשת לרשם לענייני ירושה, כאשר בנסיבות מסוימות ניתן לפנות לבית דין דתי. הרשם מפרסם את הבקשה שהוגשה, בשלב זה כל מי שחושב שהצוואה פוגעת בזכויותיו רשאי להגיש התנגדות. בחלק מן המקרים הרשם דורש מסמכים נוספים.
כשאין התנגדויות או צורך במסמכים נוספים, צו קיום צוואה ניתן תוך מספר שבועות עד חודשיים ומאפשר את מימוש הנכסים. שימו לב, אם צוואה בעל פה כוללת הנחיות לגבי חלק מהרכוש של המנוח אבל לא כולו, נדרשת במקביל הגשת בקשה לצו ירושה. צו הירושה רלוונטי לגבי כל נכס שלא הוזכר בצוואה שבעל פה, והחלוקה היא בהתאם לכללים הקבועים בחוק הירושה (במרבית המקרים, קרובי משפחה מדרגה ראשונה).
עקב המורכבות המשפטית של צוואות בעל פה, מומלץ להיעזר בידע ובניסיון של עורך דין צוואות וירושות מומחה בתחום. ייעוץ משפטי מקצועי רלוונטי למימוש צוואה, להתנגדות לצוואה, לבקשות צו קיום צוואה וצו ירושה ובכל מקרה של ספק.
ייעוץ משפטי: דוד מאור – משרד מתמחה
צוואות וירושות הן תחום המומחיות העיקרי של משרד עורכי דין דוד מאור ושות'. עורכי הדין במשרד אמונים על מתן המלצות מדויקות והכוונה מועילה, בהתאמה מלאה למאפיינים הספציפיים של כל צוואה בעל פה. הצוות המקצועי של המשרד מקפיד על מתן אוזן קשבת ושירות אישי לצד תקיפות ומקצועיות בעמידה על זכויות לקוחותיו. כל אלה על-מנת שכל הפרטים הרלוונטיים יילקחו בחשבון. בנוסף דואג הצוות, בראשותו של עו"ד דוד מאור, להתעדכן באופן תדיר בחידושי הפסיקה והחקיקה, כדי לנצל תקדימים מתאימים.
לאורך השנים, לקוחות המשרד מציינים גם את היחס האישי והמחויבות המוחלטת לכל אחד ואחת. לייעוץ ראשוני ללא התחייבות מצידכם מוזמנים ליצור קשר 077-8035543 ואנחנו נסייע לכם לממש את זכויותיכם ורצונותיכם.
מעוניינים לקבל ייעוץ לגבי צוואה בעל פה? הגעתם למקום הנכון!
לשיחת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות, צרו קשר או התקשרו למשרדנו בראשותו, של עו"ד דוד מאור.
אנחנו כאן בשבילכם!
שאלות ותשובות
צוואת שכיב מרע (או צוואה בעל פה שניתנת בנסיבות מיוחדות) הינה צוואה הנאמרת בעל פה בסיטואציה ייחודית: כשהאדם מרגיש כי הוא ניצב אל מול פני המוות, ולכן לא יספיק לערוך צוואה בכתב. מקור הביטוי "שכיב מרע" הוא בתלמוד, שהכיר בצרכים המיוחדים של מי שנוטים למות, ומדינת ישראל אימצה את העיקרון שנכלל במשפט העברי הקדום.
באופן עקרוני לא מומלץ לערוך צוואה בעל פה. הסיבה לכך היא הסיכוי הגבוה יחסית שצוואה כזו תיתקל בהתנגדויות, ואפילו תתבטל. בנוסף, הרישום, גם אם הוא מדויק, חשוף לפרשנויות והתוצאה עלולה להיות עיוות רצון המצווה.
כשהנסיבות מחייבות עריכת צוואת שכיב מרע, חשוב במיוחד להקפיד על כל הכללים, זאת על מנת להקטין את הסיכון לערעור על הצוואה וביטולה.
שני העדים חייבים להיות כשירים: עד כשיר הוא מי שעבר את גיל 18 ולא הוכרז על ידי בית משפט כ"פסול דין", הכרזה שנגרמת בעקבות ליקוי שכלי או מחלת נפש שפוגעת בשיקול הדעת. כמו כן, העדים לא יכולים להיות קרובי משפחה וגם לא מי שנהנים מהצוואה. בנוסף שני העדים נדרשים כאמור לשלוט בשפה שבה נאמרת הצוואה.
הצוואה עצמה צריכה להיאמר באופן ברור ולכלול הנחיות מפורשות ומפורטות. על-מנת למנוע אי הבנות ולא להשאיר פתח לפרשנויות, יש לעבור באופן מסודר על כל הנכסים ולציין מיהו היורש של כל נכס. יש גם אופציה למינוי מנהל לעיזבון.
אחריות העדים היא להקשיב בתשומת לב מלאה, לערוך זיכרון דברים, לחתום עליו ולהפקידו אצל הרשם לענייני ירושה, כל זאת "ככל האפשר בסמוך לאחר שניתן לעשותם" – מומלץ תוך 10 ימים.
צוואה הנאמרת בעל פה מותירה, במקרים רבים, את נטל ההוכחה על היורשים. למשל, אם צוואה מסוג זה מעבירה את דירת המנוח לידי חבר קרוב בעוד שצוואה ישנה כתובה מצווה את הנכס לילדים, סביר להניח שהילדים יטילו ספק בתקפות הצוואה שבעל פה. למעשה, גם אם אין צוואה כתובה קודמת, לילדים יש אינטרס מובהק להוביל לביטול הצוואה שנאמרה בעל פה: כשאין שום צוואה תקפה, הנכסים מחולקים לפי דיני הירושה, הילדים ובן או בת הזוג, מחלקים ביניהם את הנכסים.
בנוסף, קיימות עילות שונות שמאפשרות להגיש התנגדות לצוואה גם אם מבחינה טכנית היא עומדת בכל הכללים שפורטו: השפעה בלתי הוגנת, הפעלת לחץ, חוסר כשירות של המצווה ועוד. בהתאם כדאי להתייעץ עם עורך דין שתחום המומחיות שלו הוא צוואות וירושות.