יורש אחר יורש

מהו יורש אחר יורש?

'יורש אחר יורש' הוא מנגנון משפטי שמאפשר שליטה מלאה באופן חלוקת העיזבון לדורות הבאים. המנגנון מבוסס על סעיף 42 לחוק הירושה, שמנוסח כך: "המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אחרי שזכה הראשון".

בשפה פשוטה וברורה: הצוואה תכלול שני יורשים. הראשון יקבל נכס מסוים (או יותר מאחד) מיד לאחר פטירת המצווה. היורש השני יקבל את אותו נכס, או אותם נכסים, לאחר שהיורש הראשון ילך לעולמו (וגם במצבים נוספים שמפורטים בהמשך המדריך). לדוגמה, אדם רשאי להוריש דירה לבנו, ולקבוע בצוואה כי לאחר מות הבן הדירה תעבור לילדי הבן ואילו לבת הזוג שלו לא יהיו זכויות בנכס.

תנאים להפעלת מנגנון יורש אחר יורש

על-פי סעיף 42, שעליו מבוסס מנגנון יורש אחרי יורש, "השני יזכה במות הראשון או בהתקיים התנאי או בהגיע המועד שנקבע לכך בצוואה, הכל לפי המוקדם יותר".

כלומר, יש מספר מצבים שבהם הנכס שהועבר לידי היורש הראשון לאחר מות המצווה עובר הלאה, ליורש השני:

● היורש הראשון הולך לעולמו: גם אם אותו יורש כותב צוואה שבה הנכס יועבר לאדם אחר, מנגנון היורש אחר יורש גובר על אותה צוואה.
● היורש הראשון בוחר לוותר על חלקו בעיזבון.
● היורש הראשון נפסל מלקבל את חלקו בירושה.
● מתקיים תנאי ספציפי או מגיע מועד ספציפי: אדם שעורך צוואה ובוחר לכלול בה את המנגנון שמאפשר את תכנון העיזבון לדורות הבאים יכול לקבוע תאריך יעד, או תנאי מסוים, שבהם הנכס יעבור מהיורש הראשון לשני.

שימו לב: במצב רגיל, אם אחד האנשים אשר מוזכרים בצוואה הולך לעולמו טרם המצווה, החלק שלו עובר ליורשים שלו על-פי חוק הירושה (בדרך כלל בן/בת זוג וילדים אם ישנם). לעומת זאת, כשהצוואה כוללת את מנגנון היורש אחרי יורש, אם היורש הראשון נפטר עוד לפני המצווה, הנכס יועבר ליורש השני, ולא ליורשים החוקיים על פי דין.

יתרונות וחסרונות של עיקרון 'יורש אחר יורש'

יתרונות

● שליטה מלאה באופן חלוקת הרכוש גם אחרי מותו של היורש הראשון: בהקשר זה כדאי לדעת שלא ניתן לכלול הנחיות ליותר משני יורשים (כלומר ליורש השני כבר יש חופש פעולה מוחלט ביחס לנכס).
● שקט נפשי: בזכות הידיעה שהירושה תגיע גם בעתיד לאדם הנכון מבחינתכם.
● מניעת סכסוכים: מחלוקות בין יורשים עלולות לגרום לקרע במשפחה. כשהרצון של המצווה מנוסח באופן חד וברור, הסיכון לסכסוכים פוחת באופן משמעותי.
● גמישות: ניתן להתאים את תכנון העיזבון לדורות הבאים בהתאם לנסיבות ולכל שינוי במציאות.

חסרונות

● חופש הפעולה של היורש הראשון מוגבל: במקרים מסוימים המגבלות גם מונעות ממנו ליהנות מהנכס שקיבל בירושה.
● פתח לפרשנויות שונות: הוראות יורש אחר יורש עלולות להתפרש בדרכים שונות. בנוסף תיתכן התנגשות בין מנגנון זה לבין צוואה הדדית.
כך לדוגמה, בני זוג יכולים לערוך צוואות זהות שבהן הם מורישים את כל הנכסים לבן או בת הזוג, ולקבוע שאחרי ששני בני הזוג ילכו לעולמם כלל הנכסים יועברו לידי האחיין שלהם. לאחר שהבעל נפטר, האישה משנה את הצוואה שלה ומחליטה שמי שיירש אותה הוא לא האחיין אלא אדם אחר. במצב כזה עולה שאלת תום הלב, אולם בית המשפט לא בהכרח יפסול את השינוי, אלא יבחן כל מקרה לגופו.

● מורכבות משפטית בניסוח ההוראות: זהו חיסרון שיש לו פתרון: פנייה לעורך דין צוואות וירושות מומחה שצבר ניסיון רלוונטי בעריכת צוואות הכוללות את מנגנון היורש אחרי יורש.

ניסוח הוראות יורש אחר יורש בצוואה

המפתח המרכזי למיצוי הפוטנציאל של מנגנון יורש אחרי יורש ולתכנון אופטימלי גם לדורות הבאים, הוא ניסוחים חד משמעיים ומדויקים לחלוטין של כל הוראות הצוואה.

בפרט חשוב להתייחס לתרחישים אפשריים שונים: למצב שבו היורש הראשון נפטר לפני המצווה (על-פי החוק, היורש השני מקבל אוטומטית את הנכסים הרלוונטיים, אבל ייתכן גם רצון בחלוקה שונה), למצב שבו היורש השני נפסל מלקבל את חלקו בירושה, ועוד.

עוד מצב שמחייב תשומת לב הוא מכירת דירה (או כל נכס אחר). בהקשר זה כדאי להבין שעל-פי סעיף 42(ב) לחוק הירושה, היורש הראשון "רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו". המגבלה היחידה היא שהוא מנוע מלכתוב צוואה שבה אותו נכס עובר לאדם אחר שאינו היורש השני. כלומר, הוא יכול באופן עקרוני למכור את הנכס, וכך להתחמק ממילוי החובה להעביר אותו ליורש השני.

כלומר, המגבלה על מכירת הנכס במסגרת יורש אחר יורש אינה מגבלה משפטית, מכיוון שהחוק מתיר ליורש הראשון לעשות בנכס כראות עיניו. אולם, יש את הפן המוסרי, אשר לפיו מן הראוי שהיורש הראשון ישמור על הנכס למען היורש השני.

דרך נוספת להתחמק מהעברת הנכס ליורש השני במסגרת הסכם יורש אחר יורש, היא באמצעות הענקת הדירה במתנה לאדם אחר. בפסיקה רלוונטית לסוגיה הספציפית והמשמעותית הזו, פס"ד רזניק נגד רזניק, נקבע כי היורש הראשון מהווה בעלים חוקיים לכל דבר ועניין, ולכן "רשאי לכלות את הנכסים שקיבל לידיו". השופטים הצהירו כי הדבר אינו מוסרי אך אין מניעה משפטית. כן ניתן למנוע מצבים כאלה באמצעים משפטיים שמתווספים לניסוח הצוואה, למשל הערת אזהרה ופעולות נוספות.

בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עו"ד צוואות וירושות שמכיר את התחום על בוריו, ולקבל ממנו תשובות מדויקות ומקיפות לכל שאלה ספציפית.

השלכות מס אפשריות לעיקרון 'יורש אחר יורש'

בישראל, כידוע, לא מוטל מס על עזבונות או ירושות (מעט לאחר קום המדינה כן הוטל מס כזה, אבל הוא בוטל בשנת 1981). יחד עם זאת יש חבות מס בגין עסקאות מקרקעין גם במקרה ירושה, וישנו גם מס רווחי הון. בהתאם, מומלץ להתייעץ גם עם יועץ מס או רואה חשבון מנוסה לפני ביצוע כל פעולה בעיזבון.

תכנון אופטימלי של העיזבון ומימוש ודאי של התוכנית

מנגנון 'יורש אחר יורש' מהווה אפשרות שכדאי להכיר ולשקול, כאשר המטרה היא תכנון אופטימלי של חלוקת העיזבון לטווח ארוך. התכנון חייב להיות מותאם אישית לנסיבות המשפחתיות והנלוות של כל אדם, ויישום מלא של התוכניות מחייב ניסוחים חדים ומדויקים של הצוואה.

הצעד הראשון לכתיבת צוואה – הוא פנייה לעו"ד צוואות וירושות עם ניסיון רחב היקף. במשרד עורכי הדין דוד מאור שות' עוסקים מזה שנים רבות בכל הסוגיות הקשורות לצוואות וירושות, לרבות מימוש סעיף 42 לחוק הירושה. הצוות, בראשותו של עו"ד דודי מאור, אמון על פתרונות בהתאמה אישית לכל תרחיש, וגם על ייצוג הלקוחות מול כל הערכאות השיפוטיות הרלוונטיות.

הניסיון המגוון מתורגם לשירות מועיל, אשר נשען גם על קשב רגיש לכל אחד ואחת. עוד מרכיב במחויבות למצוינות של עורכי הדין במשרד הוא מענה סבלני לכל שאלה, בגובה העיניים ועם הסברים שגם מי שאינו עו"ד ירושות, יוכל להבין. מוזמנים ליצור איתנו קשר, ולהיעזר בידע וביכולות המקצועיות שלנו לטובת צוואה מדויקת ומקסימום שקט נפשי.

 

זקוקים לייעוץ משפטי בנושא תכנון עיזבון לשנים הבאות? הגעתם למקום הנכון!
לשיחת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות, צרו קשר בטופס
או התקשרו למשרדנו בראשותו, של עו"ד דוד מאור, מומחה בצוואות וירושות ובעל ניסיון ומוניטין רב.

אנחנו כאן בשבילכם!