אחד מסלעי המחלוקת הקשים ביותר בהליך גירושין הוא נושא המשמורת על הילדים: אצל מי מההורים הילדים יהיו, מי יקבע את ההחלטות בנוגע אליהם, מי "ישמור" עליהם. האפשרויות לקביעת משמרות על הילדים הינן רבות ולרוב, בהנחה שקיימות הסכמות בין ההורים, מותאמות באמצעות קביעת הסדרים שונים ליכולותיהם ולרצונותיהם.
תביעת משמורת ילדים היא תביעה המוגשת לבית הדין לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, לרוב בהתאם לבית הדין שבו הוגשה קודם תביעת הגירושין, בהנחה שנושא המשמורת על הילדים צורף לתביעת הגירושין. חשוב לדעת שככלל, בית הדין הרבני מוסמך לדון בתביעת משמורת ילדים רק בתנאי ששני שני הזוג מסכימים לכך (אלא אם כן תביעת הגירושין נדונה גם היא בבית הדין הרבני).
תביעת משמורת ילדים הינה הליך משפטי המתנהל בדלתות סגורות והיא מותנית בתשלום אגרה לבית הדין בעת הגשת תביעת המשמורת. כמו כן, חשוב לדעת שלפני הגשת תביעת משמורת ילדים, קיימת חובה להגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה שמביאה להליך שמטרתו יישוב הסכסוך בדרכי פשרה ושלום.
במצב שבו בני הזוג אינם מגיעים להסכמה בנוגע למשמורת הילדים המשותפים, מוגשת תביעת משמורת ילדים. במידה ומדובר בילדים מתחת לגיל 6, יחול עליהם כלל משפטי המכונה "חזקת הגיל הרך". לפיו, בית המשפט יעניק את המשמורת על ילדים מתחת לגיל 6 לאם, אלא אם קיימות נסיבות ייחודיות כדוגמת חוסר כשירות, התעללות או הזנחה. גם אם רק אחד הילדים בן פחות מ-6, לרוב יועברו כל הילדים לחזקת האם במטרה שלא להביא להפרדה בין האחים. אבות המעוניינים במשמורת על ילדים בני פחות מ-6 שנים יוכלו לזכות במשמורת רק בתנאי שיוכיחו שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת. למשל, היותו של האב מטפל עיקרי בילד במשך זמן ממושך או אם שאינה כשירה לטיפול בילדים מסיבות שונות. נציין כי חזקת הגיל הרך לא בוטלה, אך בשנים האחרונות חל שינוי משמעותי ביישום חזקת הגיל הרך לטובת אבות, כך שבתי המשפט כמעט ואינם מיישמים את החזקה באופן מוחלט לטובת האימהות אלא פוסקים במקרים רבים משמורת משותפת.
כיום, בתי הדין לרוב מקבלים את ההחלטה בנושא חזקת הגיל הרך תוך התחשבות בטובת הילד.
משמורת ילדים – סוגים ומחלוקות
ישנם שני סוגים עיקריים של משמורות על ילדים שנקבעות במסגרת הליך של תביעת משמורת ילדים – משמורת מלאה או משמורת משותפת. משמורת מלאה היא מצב שבו רק אחד מבני הזוג הוא "המשמורן", הוא היחיד שהילדים נמצאים בחזקתו והיחיד ששומר עליהם. במצב כזה, ההורה השני מחויב בתשלום מזונות ילדים, שנועדו לפצות את ההורה השני על ההוצאות הכרוכות בגידול הילדים, הזמן שהוא מקדיש לגידולם על חשבון דברים אחרים כמו שעות עבודה ועוד. גם במשמורת מלאה ייתכן מצב שבו ההורה השני יוכל לראות את ילדיו במסגרת זמני שהות, אך זאת לא לזמנים ממושכים. משמורת משותפת היא מצב שבו שני ההורים חולקים את גידול הילדים באופן שווה והילדים נמצאים בחזקת כל אחד מהם פרק זמן שווה. במצב של משמורת משותפת לרוב כמעט לא יהיה תשלום דמי מזונות, אך ההחלטה בעניין זה ובעניין קביעת ההסדר כולו נתון לסמכות בית הדין. חשוב לדעת שגם במקרה שבו ניתנת משמורת מלאה, שני ההורים עדיין מוגדרים כאפוטרופוסים של הילדים.
הגשת תביעת משמורת ילדים כאמור, מחייבת קודם לכן הגשת בקשה ליישוב סכסוך במשפחה. תביעת משמורת תוגש לבית הדין לענייני משפחה, אלא אם נושא זה נכרך בתביעת הגירושין במתבצעת בבית דין רבני או ששני הצדדים מסכימים לדיון בבית הדין הרבני בנושא זה. תביעת משמורת ילדים תוגש לבית הדין שמצוי במקום האחרון שבו גרו בני הזוג במשותף. הגשת התביעה כוללת מספר שלבים. ראשית, כבכל תביעה, לאחר הגשת התביעה הצד השני מגיש כתב הגנה תוך כ-30 ימים. לאחר מכן, בית המשפט מבקש "תסקיר סעד", שנערך על ידי עובד סוציאלי ובו מפורטים נישואי ההורים והסיבות להליך הגירושין, מצב הילדים ואף המלצה למשמורת.
חשוב לדעת שהמלצה זו מהווה שיקול בקבלת ההחלטה של בית הדין, אך אינה מחייבת. לעיתים בית הדין אף מבקש חוות דעת מפסיכולוג לצורך בדיקת מסוגלות ההורה. לבסוף, בית הדין מקבל החלטה שבמידה רבה מבוססת על רצון וטובת הילדים, שלעיתים אף יכולים ומוזמנים להביע את דעתם ורצונם בפני בית המשפט. עד שמתקבלת החלטה בנושא המשמורת על הילדים, נקבעים לרוב הסדרים זמניים.
אנו, בחברת עורכי דין ד. מאור ושות' מבינים שהגשת תביעת משמורת ילדים היא עניין שעוסק בדבר החשוב לנו ביותר – הילדים שלנו. לכן, חשוב לבחור בעורך דין מקצועי ואמין לניהול ההליך, שייצג את האינטרסים שלכם באופן הטוב ביותר ויביא לתוצאה הרצויה מבחינתכם לטובת הילדים. משרד עורכי דין ד. מאור ושות' הוא משרד עורכי הדין מהמובילים והמנוסים ביותר בתחום תביעת משמורת ילדים ובעל הצלחות רבות בתחום. עורכי הדין שלנו בד. מאור ושות' הם מעורכי הדין המקצועיים, האיכותיים והמחויבים ביותר שתמצאו, כך שתוכלו להיות בטוחים שמשמורת הילדים שלכם בידיים טובות.
