גמירות דעת, מושג המגיע מהמשפט העברי, היא עיקרון יסוד בדיני חוזים ובדיני ירושה, המבטא כוונה מגובשת ורצון אמיתי של אדם לבצע התקשרות משפטית מחייבת, כמו חתימה על חוזה או על צוואה.
מאחר שלא ניתן לדעת באמת – מה הייתה כוונתו של אדם בעת שחתם על מסמך משפטי, המבחן שמפעיל בית המשפט בעת הצורך כדי לעמוד על גמירות דעתו, מבוסס על בדיקת נסיבות עריכת החוזה, התנהגותו של אותו אדם באותו מעמד ומה שידר לסובבים אותו.
מהי גמירות דעת?
גמירות דעת, היא למעשה כוונה. במובן המשפטי, כוונה להתקשר באמצעות הסכם. בשונה מ"כשירות משפטית", מושג המתאר יכולת בסיסית לבצע פעולות משפטיות ולהבין את משמעותו של מסמך משפטי, המושג גמירות דעת, מתייחס ספציפית לרצון המודע של אדם לבצע מהלך משפטי.
מחוות מסוימות בין בני אדם, יכולות להעיד על גמירות דעת. לחיצת ידיים, למשל או הרמת כוסית, או פעולות כמו חתימה על הסכם ו/או תשלום מקדמה.
גמירות דעת בצוואה
גמירות דעת בהקשר של עריכת צוואה פירושה, שהמצווה ערך את צוואתו וניסח את הוראותיה, מתוך רצון חופשי וכוונה מלאה. הדרישה מקיפה את כל ארבעת סוגי הצוואות המותרים בישראל, צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני הרשות וצוואה בעל פה (המוכרת גם כצוואת שכיב מרע).
הוכחת גמירות הדעת של המצווה, באמצעות ראיות לכך שאכן רצה לערוך צוואה ופעל לשם כך, היא משמעותית להוכחת תקפות הצוואה בבית המשפט.
מבחנים לגמירות דעת בצוואה
מבחן חשוב להחלטיות ולגמירות הדעת של מצווה, הוא עמידתה של הצוואה בדרישות החוק ועריכתה באחת מארבע הדרכים המותרות בישראל. עמידה בכללים הפורמליים, היא כלי להוכחת גמירות דעת.
בית המשפט מניח שלמצווה שעמד בכללי עריכת הצוואות שמכתיב חוק הירושה, הייתה כוונה מלאה לערוך צוואה. לצד זאת, במקרים של צוואה בכתב יד וצוואה בעל פה, שנעדר מהן הממד הפורמלי, סוגיית ההוכחה, קשה יותר.
בנוסף, במסגרת בחינת גמירות הדעת, מזהה בית המשפט סימנים מחשידים לחוסר גמירות דעת של מצווה. כמו למשל, שינויים דרמטיים בהוראות של צוואה חדשה לעומת צוואות קודמות שערך, צוואה שהוראותיה אינן עקביות, צוואה המדירה יורשים טבעיים ללא הסבר הגיוני, צוואה שנערכה בתקופת מחלה או מצב נפשי קשה של המצווה ועוד.
הוכחת גמירות דעת בצוואה על פי סוגה
מאחר שלא ניתן לגבש רשימת מבחנים מוגדרת לאיתור גמירות דעת בצוואה, נבחן כל מקרה לגופו בבית המשפט. זאת על רקע אמות המידה הבסיסיות ובהתאם לדרך עריכת הצוואה, אם בצוואה בכתב יד, בפני עדים, בפני רשות מוסמכת או בעל פה.
כאשר מדובר בצוואה בכתב יד, שהמצווה ערך בעצמו ללא נוכחות עדים, טעות טכנית כמו היעדר חתימת המצווה, עשויה להעיד על חוסר גמירות דעת. לעומת זאת היעדר ציון התאריך על המסמך, אינו מלמד בהכרח על חוסר גמירות דעת, אם ניתן להוכיח בדרך אחרת, את מועד עריכת הצוואה.
צוואה בעל פה, לעומת זאת, המותרת רק לאדם הנמצא על ערש דווי, נאמרת בעל פה ומתועדת על ידי עדים, נבחנת בהתאם לסבירות הוראותיה, גם כשלא קיימת ודאות מוחלטת, שהן אכן משקפות את רצונו האחרון של המצווה.
תפקיד העדים בהוכחת גמירות דעת בצוואה
בשונה מצוואה בכתב יד ומצוואה בעל פה, בצוואה הנערכת בנוכחות עדים, קל יותר להוכיח את גמירות דעתו של המצווה.
שלושת העדים (שאינם נמנים על הנהנים מהעיזבון) הנוכחים במעמד עריכת הצוואה, מאזינים להצהרת המצווה שזוהי צוואתו וחותמים עליה לצידו, ממלאים תפקיד מכריע בהוכחת גמירות דעתו של המצווה והבטחת תקפות הצוואה.
העדים יכולים לספק מידע על נסיבות עריכת הצוואה, ולהעיד על התנהגותו ומצבו המנטלי והקוגניטיבי של המצווה באותו מעמד, האם הבין את המשמעות של פעולותיו והשלכותיהן, האם חתם על הצוואה מתוך רצונו החופשי, ללא לחץ חיצוני או השפעה בלתי הוגנת.
השפעת גמירות הדעת על תקפות הצוואה
גמירות הדעת של מצווה, כלומר כוונתו ורצונו לערוך צוואה, עומדת כאמור, ביסוד האותנטיות והתקפות החוקית של המסמך. הוכחה של גמירות דעת, יכולה להגן על תוקף של צוואה, גם אם נפלו בה פגמים טכניים או צורניים.
מכאן, שגם אם נפלה טעות כלשהי במסמך, ניתן יהיה להוכיח לבית המשפט שהצוואה תקפה, מאחר שהמצווה רצה בעריכתה, יזם את ההוראות הכלולות בה והבין את טיבן ומשמעותן, באשר להורשת וחלוקת עיזבונו.
היעדרה של הוכחה לגמירות דעת, לעומת זאת, הוא פגם מהותי שיש בכוחו לבטל את הצוואה כולה, שהרי אם הצוואה אינה משקפת את רצונותיו של המצווה, אין לה תקפות משפטי.
היעדר גמירות דעת בצוואה כעילה להתנגדות
יורשים המעוניינים לערער על תקפותה של צוואה המקפחת אותם, יכולים להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, התנגדות לצוואה, בטענה לחוסר גמירות דעת של המצווה, בהנחה שיש להם ראיות לכך.
ראיות כאלה, יכולות להיות תיעוד של מצב רפואי או קוגניטיבי בעייתי של המצווה בתקופה שבה ערך את הצוואה, או עדויות של אנשים הקרובים למצווה, שיוכלו לבסס טענה כזאת.
כדי להכריע האם לפסול את הצוואה על רקע היעדר גמירות דעת, יבחן בית המשפט, על פי הראיות הרפואיות והעדויות, האם המצווה היה צלול בדעתו בעת עריכת הצוואה, האם אכן הבין את משמעות המהלך שהוא מבצע ואת השלכותיו והאם פעל בהחלטה עצמאית וחופשית, נטולת לחצים והשפעות מבחוץ.
איך מבטיחים גמירות דעת בצוואה?
הוכחה לגמירות דעת, צריכה אם כך, להיות קו מנחה בעת עריכתה של צוואה, זאת על מנת למנוע אפשרות לערער בעתיד על תקפותה המשפטית, מסיבה זו.
חשוב לשם כך, להקפיד שעריכת הצוואה תתקיים בתנאים סטריליים, ללא מעורבות של נהנים בעיזבון וללא אפשרות להפעלת השפעה בלתי הוגנת על המצווה.
בנוסף, יש להקפיד על כך שהוראות הצוואה יהיו מנוסחות היטב, כך שכוונותיו של המצווה יהיו ברורות, חד משמעיות ולא ניתנות לפרשנות.
עו"ד דוד מאור: ייצוג וסיוע משפטי בעריכת צוואות וטיפול בסכסוכי ירושה
מאחר שגמירות דעת בצוואה עשויה להיות מאתגרת להוכחה ופסיקות בתי המשפט בישראל בנושא משתנות בהתאם לכל מקרה לגופו, יש חשיבות רבה להסתייעות בעורך הדין המומחה בדיני ירושות וצוואות, בכל ההליכים הנוגעים לעריכת צוואה, מימוש צוואה או הגשת התנגדות למימושה.
משרד עו"ד דוד מאור, מציע מומחיות וניסיון רב שנים בדיני הצוואות והירושות, תחום שמעורבים בו היבטים רגשיים לצד היבטים משפטיים מורכבים, בסיוע של ניהול והגנת עיזבון והבטחת מימוש רצון המוריש ומיצוי זכויותיהם של יורשים.
צוות עורכי הדין במשרדנו מלווה ומייצג לקוחות במקצועיות, מתוך בקיאות ברזי החוק וניסיון, לצד מתן אוזן קשבת ברגישות המתחייבת, בכל הנוגע לתכנון עיזבון, עריכת צוואות, הקמת נאמנויות ותכנון מס, כמו גם הגשת התנגדויות לצווי קיום צוואה וירושה, הסתלקויות מירושה ועוד.
אם אתם מעוניינים לערוך צוואה או מתמודדים עם ספקות סביב גמירות דעת המצווה ותקפותה של צוואה קיימת – פנו אלינו לייעוץ משפטי מקצועי. אנו נלווה אתכם נאמנה לאורך כל הדרך ונבטיח שמימוש רצונכם ייעשה בהתאם לחוק.
יש לכם שאלות נוספות על גמירות דעת בצוואה? מתמודדים עם סוגיה כזאת? הגעתם למקום הנכון!
לשיחת ייעוץ ראשוני ללא כל התחייבות, שלחו לנו את פרטי ההתקשרות שלכם בטופס
או התקשרו למשרדנו בראשותו, של עו"ד דוד מאור, מומחה בצוואות וירושות ובעל ניסיון ומוניטין רב.
אנחנו כאן בשבילכם!
