הסדרי מזונות ילדים / מזונות אישה

גירושין הוא התנפצות של משפחה אחת לרסיסים חדים ופוצעים שמופנים אלו כלפי אלו, ואין מי שלא נפגע מהתהליך. אמנם במקרים רבים זהו המוצא הטוב ביותר עבור בני זוג שנמצאים בנתק רגשי עמוק ולעיתים אף בעוינות הדדית, אך ההליך מלווה מטבע הדברים בקשיים רבים. תפקידם של החוקים המסדירים את הליכי הגירושין הוא לוודא שהאירוע הכואב ינוהל בצורה היעילה ביותר, תוך מינימום פגיעה ותוך מתן הגנה מלאה לאלו הזקוקים לה.

מבנה הסדרי הגירושין בישראל

דיני המשפחה בישראל בנויים בצורה ייחודית ויחידה בעולם הקובעת כי האחריות על דיני המעמד האישי נתונה באופן מלא לערכאה המשפטית של העדה הדתית אליה משתייכים הצדדים ולא לבית המשפט האזרחי הרגיל. כך לדוגמא האחריות על הליכי נישואין וגירושין של אזרחים יהודים נתונה לרבנות הראשית לישראל ולבית הדין הרבני, עבור מוסלמים בבית הדין השרעי ועבור נוצרים – בבית הדין הכנסייתי (קתולי, פרוטסטנטי או אורתודוכסי. עבור זוגות מעורבים או "חסרי הדת" ישנם הסדרי חוק מיוחדים). בהתאמה, הדין הקובע בתחומים אלו גם הוא הדין האישי הדתי (ליהודים הדין העברי, למוסלמים הדין השרעי ולנוצרים הדין הכנסייתי).

הדין השולט בהליכי הגירושין עבור רוב אזרחי מדינת ישראל הוא כאמור דין ההלכה היהודית – המשפט העברי. דין זה מסדיר לא רק את הליך הגירושין עצמו (כתיבת הגט) אלא גם את הזכויות הממוניות השונות הכרוכות בהליך גירושין. בין הזכויות השונות אותן קובע הדין העברי הן תשלומי מזונות ילדים ומזונות אישה.

מזונות ילדים, מזונות אישה ודמי מדור

מזונות אישה, לפי הדין הנוהג כיום במדינת ישראל, הן חובת תשלום קבועה של הבעל לצרכי קיום של אשתו כל עוד הם אינם גרושים. מרגע שמוגשת תביעת גירושין לבית הדין או לבית המשפט נוצר החיוב לסייע לאישה לקיים את עצמה כל עוד לא ניתן הגט. אמנם, חשוב לדעת שלפי הדין העברי (ובשונה מהדין השרעי לדוגמא) במקרים בהם האישה עובדת ומפרנסת את עצמה היא לא תהיה זכאית לתשלומי מזונות, שכן אין הצדקה לתשלומים אלו. מאידך חשוב גם לדעת שבמקרים בהם הבעל מסרב להעניק גט לאישה, במקרים רבים היא כן תהיה זכאית לתשלומי מזונות "מעוכבת".

לעומת תשלומי האישה שנכנסים לתוקף מעת הגשת תביעת הגירושין ועד לגירושין עצמן, חובות מזונות הילדים ותשלומי המדור הם חובות החלות ללא קשר לשאלה אם ניתן גט או לא. תשלומים אלו נגזרים מצרכי הילדים ומיכולת התשלום של האב ונועדים לסייע לאם לגדל את ילדיה, מתוך הנחה שהאם היא בעלת משמורת העיקרית ברוב המקרים.
יצוין כי בשנים האחרונות פסק בית המשפט העליון (בע"מ 919/15) כי במקרה בו המשמורת מחולקת שווה בשווה ויכולת ההשתכרות גם היא שווה או אף עדיפה לטובת האם – ההורים יישאו שווה בשווה בתשלומי מזונות הילדים.

תשלומי המדור הם דוגמא נוספת לחובות של הבעל כלפי אישתו, במצבים רבים בהם האישה היא אכן ההורה המשמורן הראשי, מוטל על האב להשתתף בהוצאות המגורים של ילדיו, המתגוררים כאמור עם אימם. תשלומי המדור תלויים במספר רב של פרמטרים, ביניהם האם אכן האם היא ההורה המשמורן היחיד או המרכזי, האם היא מתגוררת בשכירות או שמא בדירה פרטית, גיל הילדים וכן הלאה.

הסכמי מזונות

זוגות רבים מנסים לרכך את הליך הגירושין ולחסוך רבות מן המלחמות המלוות אותו באופן כמעט בלתי נמנע. אם בני הזוג מסוגלים להסכים בינם לבין עצמם (ובמקרים רבים בתיווך עורך דין או מגשר מקצועי) על גובה תשלומי המזונות, תדירותם וכן הלאה, הסכם זה יהיה עדיף בהרבה על פסק דין חיצוני של בית המשפט. אלו הם "הסכמי המזונות".
הסכם מזונות עשוי להתייחס למזונות אישה או למזונות ילדים. הסכם כזה מוסדר לרוב לאחר הגעה להסכמה על עצם הגירושין בין בני הזוג והבעת נכונות להגיע להסכמה משותפת גם בנושאים אלו. בשלב זה על בני הזוג לפנות לעורך דין מומחה בעל ניסיון בתחום מסוים זה ולבקש ממנו לערוך ולהסדיר את תנאי ההסכם שביניהם.

חשוב לשים לב – הסכם מזונות נוגע מטבע הדברים לבעל ולאישה, אך הוא נוגע בראש ובראשונה לזכויות הילדים הקטינים. מורכבות זו משתקפת בסע' 12 לחוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תשי"ט-1959) הקובע כי הסכם מזונות הוא בעל תוקף חוזי רק כלפי זכויות האם והאב, אך כל עוד לא אושרר ההסכם בבית המשפט הוא אינו מחייב את הקטין, וביכולתו לטעון נגדו. רק כאשר אושרר ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה הוא מקבל תוקף בר-אכיפה בדומה לפסק דין לכל דבר ועניין ואז הוא מחייב גם את הקטין.

משרדנו, המובל על ידי עורך דין דודי מאור, הוא מהמשרדים המקצועיים ביותר בתחום דיני המשפחה בכלל ובתחום הסדרי תשלומי מזונות ילדים ומזונות אישה בפרט. לסיוע משפטי מהשורה הראשונה שיבטיח שתקבלי את כל הזכויות המגיעות לך בהליך הכואב של גירושין ואחריות על גידול ילדים – פני עוד היום אלינו ותקבלי ליווי צמוד ובלתי מתפשר.