על ההיבטים המורכבים בחלוקת רכוש בהליך הגירושין

חלוקת רכוש בהליך הגירושין

כיצד מתחלק הרכוש בין בני זוג שמחליטים להתגרש? האם הוא יחולק במלואו שווה בשווה ביניהם? מה לגבי רכוש הרשום על שם אחד מבני הזוג או רכוש שהביא אחד מהם לפני הנישואין? ומה יוחלט במצבים שיש פערי השתכרות משמעותיים בין הצדדים? כל זאת ועוד בכתבה הבאה.

הליך הגירושין הוא צעד לא פשוט לבני זוג שמחליטים להיפרד. עליהם לעבור הליך גירושין מוסדר , שלהסדיר בין היתר במסגרת זו לא מעט סוגיות אשר כרוכות בתביעת הגירושין- אם זה תשלומי מזונות, משמורת הילדים, וחלוקת הרכוש המשותף.

חלוקת רכוש היא חלק חשוב ומשמעותי ביותר בעת הליך הגירושין. על רקע סוגיה זו עלולים להיווצר בין בני הזוג מחלוקות רבות שבמהלכן צפים ועולים גם המון רגשות, כעסים ויצרים.
במהלך חיי הנישואים, צוברים בני הזוג נכסים ורכוש משותף רב מסוגים שונים: החל מדירת מגורים, רכבים, דרך חשבונות בנק, השקעות, קופות גמל, ביטוחים, חסכונות שונים, פנסיה, וכלה בנכסי קריירה, מוניטין, אופציות, ועוד סוגים רבים של רכוש. בנוסף, פעמים רבות קיים גם רכוש אישי שכל אחד מבני הזוג הביא עימו לנישואין והיה שייך לו בטרם נישא לבן או בת הזוג.

לכל שאלה ולקבלת ייעוץ משפטי טלפוני ראשוני ללא עלות וללא התחייבות פנו אלינו בטופס הצור קשר או בטלפון: 03-6299999

אז כיצד נקבעת חלוקת הרכוש בין בני הזוג?

ככל שאין בידי בני הזוג הסכם ממון שמסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם, או לחילופין הסכם גירושין שבמסגרתו הגיעו להסכמה כיצד יחולק הרכוש, אזי הנושא יוכרע בערכאות המשפטיות (בית הדין לענייני משפחה או בית דין הרבני) בהתאם לחוק ולפסיקה.

יש לבחון באיזו שנה בני הזוג המתגרשים נישאו: ככל שמדובר בזוגות שנישאו לפני שנת 1974 או זוגות הנחשבים "ידועים בציבור" – תחול עליהם "חזקת השיתוף". חזקת השיתוף עברה גילגולים ושינויים רבים בפסיקה לאורך השנים ולפיה כל נכס שנצבר במהלך הנישואים (גם אם רשום על שם אחד מבני הזוג) יחשב כרכוש משותף של שניהם ויחולק שווה בשווה בעת הגירושין. עוד נקבע בפסיקה כי חזקת השיתוף יכולה לכלול גם נכסים שנתקבלו במתנה או בירושה וגם נכסים אשר הביא בן/בת הזוג לפני הנישואין וזאת רק במידה והוכחה בהם כוונת שיתוף.
ככל שמדובר בבני זוג שנישאו לאחר יום 1.1.74 – עבורם חל חוק יחסי ממון תשל"ג-1973 והוא זה המסדיר את דיני חלוקת הרכוש המשותף בעת הגירושין לפי "הסדר איזון משאבים". הסדר זה קובע כי לאחר גירושין או פטירה, כל נכסיהם של בני הזוג שנצברו במהלך הנישואין (ללא קשר על שם מי הנכס רשום באופן פורמאלי), יחולקו ביניהם באופן שווה.
על פניו נשמע הליך פשוט למדי. רק על פניו…

ראשית, לא פעם מתעוררת השאלה מתוך כלל הנכסים שברשות בני הזוג – מה נכלל ברכוש המשותף? יש נכסים שונים (גם כאלה שלכאורה שייכים או רשומים על שם אחד מבני הזוג) שלגביהם יש לבחון האם הם בגדר רכוש משותף והאם הם הושגו במאמץ משותף.

שנית, ישנם גם נכסים מסוגים שונים ומגוונים שלא תמיד בני הזוג מודעים אליהם כמו קניין רוחני , נכסי מוניטין וקריירה, פוטנציאל השתכרות ועוד, שיש לבחון האם וכיצד לחלק ביניהם.
נוסף לכך, במקרים רבים הרכוש אינו קל לזיהוי או לחלוקה: אם זה נכסים שלא דווחו או הוברחו, נכסי מקרקעין הרשומים על שם אנשים אחרים בחו”ל, נכסים אשר היו לאחד מבני הזוג לפני הנישואין, ועוד.

חשוב לדעת כי החוק עצמו קבע לא מעט חריגים , דהיינו – סוגי נכסים שלא יילקחו בחשבון, במסגרת הסדר איזון המשאבים ולא יחולקו באופן שווה בין בני הזוג, ביניהם:
• כספים המגיעים לאחד מבני הזוג על פי חוק, לדוגמא קצבאות ביטוח לאומי, וקצבאות המשולמות כתוצאה מנכות או קצבת אלמנות וכו'.
• רכוש אשר שהיה שייך לאחד מבני הזוג לפני הנישואין
• רכוש שקיבל אחד מבני הזוג במתנה או בירושה במהלך חיי הנישואין. רכוש זה לא יחשב רכוש משותף ויחזור לבעלותו של אותו בן/בת זוג. (עם זאת, ישנם מקרים בהם הוא יוכל להיחשב לרכוש משותף ויחולק בין הצדדים אם הצד השני יצליח להוכיח שהייתה לגביו כוונת שיתוף. למשל במקרה של דירה: אם יוכיח בן הזוג השני כי הוא היה שותף בהשבחת הנכס (למשל תשלום משכנתא, שיפוצים וכדומה) אזי יש לפצות את בן הזוג בכסף בשל תרומתו לנכס).

חריג נוסף, אשר קבוע בסעיף 8(2) לחוק יחסי ממון, הוא סעיף כללי שקובע כי לבית המשפט יש סמכות לסטות מכלל "החלוקה השווה" בין בני הזוג ולקבוע חלוקה של הרכוש המשותף באופן שונה כפי שיימצא לנכון וזאת אם תתקיימנה נסיבות מיוחדות ולבקשת אחד מבני הזוג.
נציג כמה דוגמאות לסוגי נכסים מיוחדים שלגביהם עלולה להיות מחלוקת באשר לחלוקת הרכוש:

נכסי קריירה וכושר ההשתכרות

כושר ההשתכרות הוא למעשה יכולתו של אדם להגדיל את הכנסותיו העתידיות וזאת על סמך נתוניו, כישרונותיו, הכשרות ולימודים, תעודות מקצועיות וגם מוניטין אישי או עסקי. כל אלו נקראים "נכסי קריירה".

בעבר פסקי הדין רבים של בתי המשפט לענייני משפחה דחו תביעות לחלוקת נכסי קריירה כמו מוניטין בעת גירושין ונקטו בעמדה כי אלו מרכיבים שאינם ניתנים לכימות וחלוקה. עם זאת במרוצת השנים חל שינוי בגישת בתי המשפט בעניין זה ונקבע כי נכסי קריירה הן נכס בר חלוקה שניתן לחלקו בין בני זוג. כך, במצב של של פער כלכלי מהותי בין הצדדים כשהאישה ויתרה על הקריירה שלה לטובת בעלה והקדישה עצמה במהלך שנות הנישואים לגידול הילדים, היא תהיה אפוא זכאית בעת הגירושין לחלק משווי נכסי הקריירה של בן הזוג. חשוב לדעת כי גובה הפיצוי תלוי בנסיבות המקרה, כגון: במידת הקשר שבין הוויתור של בת הזוג להצלחתו של בן הזוג, בגילה של האישה, במצב של פערי השתכרות משמעותיים, ביכולת ההשתכרות העתידית שלה לאחר הפרידה ועוד.

הזכויות הסוציאליות

האם בעת הגירושין זכאי צד אחד לקבל מחצית מהזכויות הסוציאליות (למשל זכויות פנסיה וקרן השתלמות) שצבר הצד השני במקום העבודה במהלך תקופת הנישואין? התשובה היא כן. הזכויות הסוציאליות שנצברו במהלך הנישואין – יחולקו בין בני הזוג בעת הגירושין.

חלוקת אופציות ומניות

אופציות ומניות עשויות להחשב כנכס משותף הניתן לחלוקה בין בני הזוג, עם זאת בית המשפט בוחן כל מקרה לגופו ומחליט על החלוקה בהתאם לנסיבות המקרה ובכללן שאלות כמו מהי תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות, האם האופציות חלות על תקופת הנישואין, לאיזה מטרה ניתנו לעובד האופציות ועוד. כך למשל אם תקופת העבודה שעבורה ניתנו האופציות חפפה את תקופת הנישואין אזי מדובר בנכס בר שיתוף.

ומה לגבי חובות?

במקרים רבים, צברו בני הזוג גם חובות במהלך חיי הנישואין. מהו דינם של אלו במסגרת חלוקת הרכוש והאם גם הם מתחלקים בין בני הזוג? התשובה היא תלוי.
אם מדובר בחובות והפסדים שנוצרו במהלך הנישואים והמדובר בחובות הקשורים לחיי המשפחה, ולניהול משק הבית (למשל: חובות משכנתא, חובות על תשלומים לבית ולמסגרות הילדים, חובות על רכוש שנרכש לבית,וכו') אזי מדובר בחוב משותף והוא יחולק ביניהם שווה בשווה בעת הגירושין. אולם, כאשר החוב אינו קשור לחיי המשפחה והוא נוצר ללא ידיעת בן/בת הזוג , הוא ייחשב כחוב אישי של בן הזוג שיצר אותו בלבד.

כיצד מתחלק הרכוש במידה וקיים הסכם ממון בין הצדדים?

חשוב לסייג ולומר כי במידה ובני הזוג חתמו מראש על הסכם ממון (בין אם לפני נישואין ובין אם במהלך הנישואין) וההסכם אושר בבית המשפט – חלוקת הרכוש תתבצע על פי מה שקבעו הצדדים בהסכם ולא לפי מה שקובע חוק יחסי ממון/ הלכת השיתוף. חתימה על הסכם ממון, יכולה לסייע לבני הזוג לעבור את הליך גירושים בצורה קלה ומהירה יותר ולמנוע מחלוקות משפטיות עתידיות שעלולות להיווצר בעת הליך הגירושין . חשוב לחתום על הסכם ממון בפני עורך דין שיש לו ידע וניסיון בתחום כדי שההסכם ינוסח באופן מיטבי יסדיר באופן ברור את רצון הצדדים.

לסיכום, הסדרת חלוקת רכוש היא חלק חשוב ומשמעותי ביותר בעת תביעת גירושין. מדובר בסוגיה מורכבת עם השלכות כלכליות רבות ועל רקע זה עלולים להיווצר בין בני הזוג מחלוקות רבות. לכן יש חשיבות לקבל בנושא זה ליווי מקצועי של עורך דין הבקיא בענייני משפחה שיוכל לסייע לכם וללוות אתכם בהליך הגירושין וגם ליידע אתכם באשר לכל סוגי הרכוש שאתם זכאים לקבל את חלקכם בהם, כולל לעיתים גם סוגי רכוש שאינכם כלל מודעים לקיומם, וגם ייעוץ לגבי הראיות והמסמכים הנדרשים על מנת להוכיח זכאותכם ברכוש מסויים.

לכל שאלה ולקבלת ייעוץ משפטי טלפוני ראשוני ללא עלות וללא התחייבות פנו אלינו בטופס הצור קשר או בטלפון: 03-6299999

דודי מאור

דודי מאור

עורך דין דודי מאור, הנו עו"ד ואיש עסקים המתמחה בתחומי הנדל"ן מזה 26 שנים. מאחוריו ארגון קבוצות רכישה, עסקאות מכירה ורכישות קרקע מסוגים שונים ועוד. בראשותו משרד עורכי דין המטפל בסוגיות משפטיות מגוונות המלווה ומייצג את לקוחותיו בהליכים המשפטיים ובערכאות השונות, במטרה להשיג עבורם את התוצאה הטובה ביותר שניתן. עו"ד דודי מאור הנו בעל ניסיון בליווי הליכי רכישת חברות, פירוק חברות, מיזוגים ורכישות ועוד. במסגרת עיסוקיו, הוא צבר ניסיון בעבודה מול חברות בנייה, גופים מתחום הרכב ובשוק ההון.

אולי יעניין אותך...

פירוק שיתוף במקרקעין

פירוק שיתוף במקרקעין

פירוק שיתוף במקרקעין הוא הליך משפטי יעיל, למימוש קרקעות מוקפאות בשל מחלוקות בין שותפים והפיכתן לנכס מניב. איך מפרקים שותפות

קרא עוד »

מדיניות פרטיות

במדיניות פרטיות זו תפורט בפנייך מדיניות הפרטיות הנוהגת באתר האינטרנט: https://law-d.com/ (להלן: "האתר"). "דודי מאור ושות' – חברת עורכי דין"

קרא עוד »
צוואה בכתב יד

צוואה בכתב יד

צוואה היא מסמך משפטי חשוב, המאפשר לאדם לקבוע את חלוקת רכושו לאחר מותו. צוואה בכתב יד היא צוואה קבילה על

קרא עוד »
חוקי הירושה

חוקי הירושה

סכסוכי ירושה בין אחים יכולים להיות טעונים ומורכבים רגשית, והם עשויים להתעורר עקב מחלוקות לגבי חלוקת העזבונות לאחר פטירת ההורים.

קרא עוד »